בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כמה מולדות יש לכם?

209תגובות

בעוד המשא ומתן האינטנסיבי עם הפלסטינים בעיצומו, הכל כבר אמור להיפתר, ישראל מגישה לפתע תביעה חדשה: בלא פיצוי לפליטים היהודים ממדינות ערב, לא תסכים להכריז על קץ הסכסוך.

הכל כבר נפתר, קץ הסכסוך ממש, ועכשיו הבה נסתער על עוד יעד קטן בדרך לשלום הצודק שהבשיל ונמצא מעבר לפינה. כבר יש נייר עמדה בנושא מטעם המועצה לביטחון לאומי, שפירסם ברק רביד ב"הארץ", וגם מסע תעמולה שהשיק סגן שר החוץ, דני אילון, שעומדת לו זכות אבות בנושא (אביו נולד באלג'יריה). אחרי שלימדו אותנו במשך דורות שהעלייה ממדינות ערב היתה ציונית, מתברר לפתע שמדובר בגל פליטים; אחרי שחשבנו שישראל כבר שברה את כל שיאי החוצפה האפשריים, בא המסע הזה והראה שיש עוד שיאים שהיא מסוגלת לשבור.

קשה לדעת ממה להתחיל בהפרכת ההשוואה המגוחכת בין גורל הפליטים הפלסטינים לזה של היהודים, אך אפשר להסיר דאגה: נייר העמדה של מל"ל אינו רואה כל מקום להשוואה. את גורל הפליטים הוא מכנה "טרגדיה", את גורל הפלסטינים "סוגיה". והשיא: האשם בשניהם מוטל על מדינות ערב. קשה להאמין: לישראל אין כל יד בבעיית הפליטים הפלסטינים.

בצדק רחקה ישראל מאז תקומתה מהעלאת הנושא, מבינה שהקרקע בוערת מתחת לרגליה, עד שממשלת בנימין נתניהו העזה לשלוח יד לאש. אולי עכשיו, חשבו בירושלים, כשאין סיכוי לכלום, אפשר להעלות גם את העניין הזה; אולי בזכותו תקושש ישראל כמה קופונים בבתי כנסת של יוצאי ערב באמריקה.

ישראל תובעת פיצויים על הרכוש של 800 אלף הפליטים ממדינות ערב. היא אינה מציעה כל פיצוי על הרכוש האבוד של כ-650 אלף הפליטים הפלסטינים, שעל הריסותיו נבנתה מדינה. את זה יהיה על העולם לשלם, לא על ישראל. היחס יהיה 2:3 לטובת ישראל, חישבה מל"ל. על 1948, על 67' ועל כל מה שקרה מאז? על הבתים שנהרסו והאדמות שנגזלו, המחצבים שנכרו והמשאבים שנוצלו? על הכל תסכים ישראל לפצות? הצחקתם כל בר דעת.

מל"ל גם מתעלמת מההבדל המכריע בגורל שתי קהילות הפליטים: היהודים היגרו - מרצונם או שלא מרצונם, על ישראל להחליט - למדינה הנחשבת בעיניהם למולדתם, הפלסטינים גורשו או נמלטו בעל כורחם למחנות ולפזורה. על אלה נגזרו חיי חופש וכבוד במדינתם, על אלה נגזרו חיי כיבוש וגלות; אלה אינם רוצים לשוב, ואלה כן. מצאו את ההבדלים.

כפי שישראל אינה מתביישת להשיב רכוש יהודי מלפני 48' לבעליו, מחברון ועד שייח ג'ראח, תוך כדי גירוש פלסטינים מבתיהם, היא מעולם לא חשבה לעשות כן ביחס לרכוש הפלסטיני. בזכות מה? אין לשאול, היא לא תעשה זאת לעולם. אם עכשיו תסכים לדון בכך, כי אז מדובר בהישג אדיר לפלסטינים. יחזרו הפלסטינים לבתיהם, כמו היהודים בחברון, או למצער יפוצו על סבלותיהם, כמו שתובעים היהודים. אם לא - מדובר בעוד תעלול, שנועד רק להסיר את בעיית הפליטים הפלסטינים מסדר היום, או בעוד צעד לאומני, כזה שאינו מכיר בשוויון בזכויות בין הפלסטינים ליהודים.

בבסיס העניין עומדת השאלה העקרונית, שח"כ אחמד טיבי היטיב לנסח. כמה מולדות יש לכם? שאל את אילון בטלוויזיה, ושאלתו נותרה תלויה. האם ישראל היא המולדת, או שמא עיראק? אפילו העברית מתקשה לבטא "מולדות" ברבים. ישראל רוצה צדק לפליטיה - הבה נביא צדק לכל, לכל פליטי הסכסוך הנורא הזה, מבגדאד ועד יפו. עד אז, מוטב שנסתפק בהבאת הקץ לתלאות של מי שסובלים מהמדיניות שהחלה בתש"ח ולא פסקה לרגע עד עצם היום הזה.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו