בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גירסת הרוצח בלבד

23תגובות

"סיבת הרצח – מאהב", זעקו הכותרות, כשנמצאה לפני כשנתיים גופתה של ריטה לובצ'יוב, שגרונה שוסף. יורי לובצ'יוב, שהודה ברצח, טען כי לאשתו "היה מאהב" וכי "התגונן מפני אשתו" שלדבריו "ביקשה לתקוף אותו". רק בהמשך התברר שהותקפה, הואשמה ואוימה לא פעם בעבר, חששה מצריכת האלכוהול המופרזת שלו והביעה את פחדה להתלונן נגדו במשטרה.

"רצחתי את אשתו כי חשדתי שהיא בגדה בי", נפרשה באמצעי התקשורת הודאתו של הסוהר חנוך יאסו לפני ארבעה חודשים. בא כוחו מהסניגוריה הציבורית טען ש"חווה מסכת ייסורים קשה מצד אשתו המנוחה. במהלך חייהם המשותפים, זמן קצר קודם לאירוע ובזמן האירוע. השפלות וקללות והצקות ומירורים, עד כדי איבוד העשתונות מצדו. הוא לא תכנן את הרצח ולא היה מודע". בהמשך התברר כי יאסו דווקא כן תיכנן את הרצח. באותו לילה העיר את אשתו משנתה בחניקה ובאיומי סכין. לאחר שמתה, ביצע בגופתה מעשה מגונה, ערף את ראשה בסכין מטבח, עטף אותו בשקית ניילון וקברו באתר בנייה סמוך, כששלושת ילדיהם נעולים בחדר הסמוך. "בדרך כלל איננו נוהגים להתראיין", התגייסו בני המשפחה להגנת שמה של הנרצחת, "אבל אנחנו חייבים לשמור על שמה הטוב של אחותי שרה, לאחר שהתברר לנו שהרוצח המפלצת התעלל בה, וממשיך להתעלל בזיכרה".

כשאיבטור אבשלומוב רצח לפני ארבע שנים את בת זוגו לשעבר, לריסה דוידוב, 46, פורסמו דבריו: "היא זו שבגדה בי. היא עשתה סקס באוטובוס". אבשלומוב קבע עם פרודתו בדירתה בתואנה כלשהי, ורכש שני בקבוקי חומר דליק המשמש להצתת פחמים. כשהגיעה, נעל את הדלת ותקף אותה במכות. לאחר שנפלה לרצפה, התיז עליה את החומר הדליק והציתו. משהחלה לבעור, ועל מנת להבטיח את מותה, שפך עליה נוזל מדליק פחמים מהבקבוק הנוסף, והיכה אותה באמצעות עציץ שהיה בדירה. סניגוריו טענו כי אינו אחראי למעשיו בשל "דלוזיית קנאה", וכי פגע בה משום שנהגה, לטענתו, לבזבז את כספו, לבגוד בו ולהשפילו. בבית המשפט התברר כי לפני הרצח פנתה דוידוב למחלקת הרווחה ולקבלת סיוע משפטי, כדי להגיש תביעת מזונות נגד הנאשם.

בסיקור סיפורה של נטליה שפירוב שנרצחה בחניקה על ידי בעלה חיים לפני כשלוש שנים, לא די שנטען בתקשורת כי "קינא לאשתו לאחר שגילה שהיתה עם גבר אחר בדירה" - סניגורו אף ביקש להקל בעונשו בנימוק של "קינטור", לאור תקדים משפטי מ-1973 שגרס כי "דמו של הישראלי המצוי ודמה של הישראלית המצויה עשוי לרתוח, כאשר הוא רואה את בת הזוג או בן הזוג בבגידה". טוב שבפסק הדין הזכיר השופט יצחק עמית כי "שפירוב רק חשד באשתו ולא היתה לו הוכחה כלשהי לחשדותיו". רק שם, בבית המשפט, אחרי שרוב הקוראים כבר הסיקו כי המניע לרצח הוא בגידה, התברר שלרצח קדמה הודעתה של שפירוב לבעלה שבכוונתה לעזוב אותו ולחזור לאוקראינה.

גם ברצח אלסי לגונדאי, 38, מהרצליה, שהתרחש בשבוע שעבר, הבעל הרוצח מרדכי חיים הוא זה שנשאר כדי לשטוח את גרסתו לחייהם המשותפים, כשגופתה הדקורה חמה עדיין. כך נודע לנו מפיו ש"בנתה לעצמה חיים כפולים" וכי "ניצלה אותו בעבור ויזה" ו"התרועעה בשדות זרים". עורך דינו מסביר לכולנו כי "מאחר ויש לו סף תסכול נמוך ביחס לאדם רגיל, הוא כנראה הגיב כפי שהגיב, וזאת בהנחה של המבנה הנפשי שלו".
חמום מוח עם סף תסכול נמוך או אדם מתוכנן ושקול שנמלך בדעתו? אולי מוטב שיתאם גרסאות בינו לביו עצמו. לטענתו, "ניסה להגיש בקשה לבטל את האשרה שלה". אך אז, בהיותו אדם הגון של שקלא וטריא, "נמלך בדעתו" ודקר אותה למוות, כשבתם בת הארבע ערה ונוכחת בדירה.

נכון, מדובר באי נעימות שחוזרת על עצמה כבר בפעם השנייה אצלו, לאחר שדקר גם את אשתו הראשונה לעיני שלושת ילדיהם הקטנים, לפני 21 שנה. אבל גם שם, מן הסתם, היו שיקולים כבדי משקל להימלך בדעתו ולהעדיף פתרון סופי למערכת היחסים על פני כל התנהלות אחרת. מזל שהוא יצא מזה על סעיף נפשי כלשהו ואושפז במקום להיאסר. אולי על סף תסכול נמוך? גם עכשיו הוא זוכר שקודם כל, אחרי מעשה שכזה, צריך לבקש פסיכיאטר.

כאן דווקא קיימים ילדי הנרצחת הקודמת שיוצאים להגנתה של זו הנוכחית, אם אחותם למחצה. למרות זאת, לא מעט טוקבקיסטים כבר הספיקו לקנות את גרסתו, שהתפרסמה בכל אתרי החדשות, ומיהרו לשפוט את לגונדאי. לא קשה לדמיין מה היה קורה במקרה  מובהק פחות, נטול היסטוריה קודמת וילדים שמעידים על אביהם.

בהיעדרה של לגונדאי, לעולם לא נדע איך זה להיות ישראלית ממוצא פיליפיני, אם לפעוטה, שהאיום בביטול האשרה על ידי בעלה - במדינה מסבירת פנים כל כך לזרים - מרחף לנצח מעל ראשה. איך זה לחיות עם אדם שחושד בכל צעד שלך ומייחס לך חיים כפולים. איך זה לחיות עם אדם בעל "סף תסכול נמוך ביחס לאדם רגיל", שלכן מוטב לא לעורר את חמתו - עליך או על בתך בת הארבע. מעניין מה עוד היינו שומעים על חייהם המשותפים לו שרדה כדי לספר.

חבל שבדרך כלל אין מי שישמש לנשים האלה פה. הן מתות ולעולם כבר לא יוכלו לספר על החיים והמוות בצל אנשים אלו – שהתעללו, רדפו בקנאה חולנית, דקרו, שרפו, חנקו או ערפו את ראשן. ורק לתשפוכת ההשמצות הנאלחת והפומבית של רוצחיהן נגזר עלינו להיחשף.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו