בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צדק למלצרים

66תגובות

כשהייתי בן 17 התחלתי למלצר. הייתי צריך לפרנס את עצמי, עדיין לא היו לי מקצוע או כישורי עבודה, וחשבתי שאוכל גם ליהנות מעבודה עם אנשים. אחרי זמן קצר הבנתי, שגם אם אני רואה את עצמי כחלק מענף המסעדנות, הענף לא רואה אותי ככזה.

במקומות רבים לא קיבלנו, חברי ואני, שכר, אלא רק טיפים, על פי מידת טוב לבם של הלקוחות. לא תלוש שכר, לא זכויות סוציאליות. כשמישהו היה חולה למשך שבוע לא היה ברור איך ישלם את שכר הדירה בחודש הבא, כי ימי מחלה אין. לא משלמים על שעות התלמדות, וגם לא על "שעות המתנה" - המצאה ייחודית לענף: "תבוא, נראה אם צריך אותך היום". אם לא צריך אותך וגם אם כן - תמורת השעות שבהן המתנת במקום העבודה לא תקבל תשלום. בתל אביב נדמה לפעמים, שמלצרים ומלצריות מרוויחים היטב. זה נכון רק חלקית. ראשית, בכל הארץ חיים ועובדים מלצרים ומלצריות, ולא בכל מקום הטיפים טובים. שנית, בכל מקרה אם מנכים את כל הזכויות הסוציאליות מסך הטיפים החודשי - לא מדובר בהרבה כסף גם במקרים היותר טובים.

באחד המקומות הראשונים שעבדתי בהם - רשת ה"קופי-בין" - החלטנו שאנחנו לא יכולים לשתוק עוד. בשנת 2008 זקפו עובדי הרשת את ראשיהם ויצאו למאבק הראשון בארץ למען זכויות המלצרים - שבסופו ניצחנו. הבנו שמאבקים כמו המאבק ב"קופי-בין" ובמקומות אחרים צריכים להיהפך למאבק ארצי. לכן החלטנו בשבוע שעבר להקים את איגוד המלצרים הראשון.

ההעסקה בענף המסעדנות נהפכה בשנים האחרונות לג'ונגל. חופש הפעולה הבלתי מוגבל שממנו נהנים המעסיקים, וההעדר המוחלט של אכיפת חוקי העבודה, מולידים המצאות יצירתיות להגברת הניצול, בדרך כלל בלתי חוקיות ותמיד לרעת העובדים והעובדות: אי תשלום שכר, גניבת טיפים, ביטול משמרות, שעות המתנה ללא תשלום, התלמדות ללא שכר והשפלה מצד המעסיק הם רק חלק ממה שנאלצים לספוג טבחים, ברמניות, מלצרים, עובדות מטבח, מארחות, עובדי קייטרינג ושוטפי כלים.

אגב, הפרת הזכויות בענף פוגעת גם בלקוחות - הנדיבים בדרך כלל. כשאת יושבת בבית קפה ומשלמת טיפ בכרטיס האשראי - האם את יודעת שרק מחצית ממנו יגיע למלצרית? האם כשאתם משאירים טיפ שמן במזומן אתם יודעים שפעמים רבות הוא הולך ישר לקופת המעסיק?

השנה הגיעו הדברים לכלל אבסורד, כשבעלי רשתות החלו להצמיד למלצרים צמידים שרוטטים כשאחד הלקוחות מבקש שירות. ההפקרות בתחום עברה כל גבול.

עובדי הענף מצויים בתחתית סולם השכר במשק. מדובר בדרך כלל בצעירות ובצעירים, שמבקשים לממן את שכר הדירה ושכר הלימוד ולשרוד כלכלית לנוכח עליית המחירים של השנים האחרונות. במצב כזה, המעסיקים מרגישים שיש להם חופש להתעמר ככל יכולתם. לא מתאים לך? יש עוד עשרות שמחכים בחוץ. וחוקי העבודה? המלצה בלבד. כאילו שהחוק לא חל על מי שמביאים את ארוחת הערב לשולחן.

הדור שלנו הוא זה שהוציא לפני כשנה חצי מיליון אנשים לרחובות. הפגנו נגד יוקר המחיה, נגד מדיניות ההפרטה, נגד הפגיעה בזכויות העובדים - הפגנו בעד צדק חברתי. ההפגנות אולי הוציאו פחות אנשים לרחובות בקיץ הזה, אבל הרצון לשנות את החברה נשאר חזק כשהיה.

הגיע הזמן להביא למקומות העבודה שלנו את אותו עיקרון בסיסי שבשמו יצאנו להפגין - צדק.

הכותב הוא פעיל במחאה החברתית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו