בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה הציון של גדעון סער

10תגובות

בדצמבר יפרסם ארגון המדינות המפותחות (OECD) את תוצאות מבחני פיז"ה לשנת 2012. המבחנים, הנערכים אחת לשלוש שנים, מיועדים לתלמידים בני 15, אז הם קרובים לסיום מסלול חינוך החובה ברוב המדינות, ובודקים את שליטתם במתמטיקה, שפה ומדעים. המבחן הקודם משנת 2009 העיד על מצב ביש במערכת החינוך בישראל: הישגים נמוכים ביותר, פערים גבוהים ביותר ומיקום בתחתית רשימת המדינות המשתתפות במחקר.

ב-2009 התמנה גדעון סער לשר החינוך, ובצדק אפשר לראות את מבחני אותה שנה כנקודת ההתחלה של כהונתו. מבחני 2012 ישמשו אם כך עדות לתרומת סער לחינוך בישראל. כפי שסער עצמו התבטא בוועידת החינוך של ההסתדרות ביולי: "בקדנציה הנוכחית התחלתי בחילוץ מערכת החינוך ממשבר רב ממדים של עשרות שנים". וגם: "אני מאמין שישראל יכולה להעפיל לצמרת המדינות המערביות בחינוך".

לשם כך קידם סער, יותר מכל שר שקדם לו, את מדיניות "בית הספר האפקטיבי". זוהי גישה שיובאה לישראל מארצות הברית באמצע שנות ה-90, ולה שלושה מאפיינים מרכזיים: צמצום תוכנית הלימודים לטובת מקצועות היסוד - שפה ומתמטיקה; מיקוד יחידות הלימוד לכלל הגדרה ברורה ביותר של הדברים שהתלמידים צריכים לדעת והמיומנויות שעליהם לרכוש בכל נושא שנלמד (מה שבמשרד מכנים סטנדרטים); וריבוי מבחנים לשם בקרה ושליטה על התקדמות התלמידים.

סער העיד על השקפת עולמו באומרו, כי "אין דרך להשתפר, אלא על דרך של מדידה". אולם בחינוך לפחות אין לטענה זו הוכחה. תלמידים מצליחים בלימודיהם, יותר או פחות, בלא קשר לשאלה אם בסוף הקורס מתקיימת או אין מתקיימת בחינה כמותית (בשונה מדרכי הערכה אחרות).

ואכן, מבחנים הנערכים בישראל מדי שנה, כמו מבחני המיצ"ב ומבחני הבגרות, לא הראו בשלוש השנים האחרונות מגמת שיפור כלשהי. לעומת זאת, אנו יודעים שמבחנים מגדילים את הפערים בחינוך מפני שתלמידים מצליחים זוכים לחיזוק חיובי בכל מבחן, ואילו אצל תלמידים חלשים, המקבלים ציונים נמוכים, ההערכה העצמית והמוטיווציה ללמוד נפגעות.

אנו יודעים גם, שמדיניות הסטנדרטים והמדידה מגבירה את חוסר האמון בין השותפים הפועלים במערכת החינוך משום שהפיקוח התקיף פוגע לא רק בתלמידים, אלא גם במורים ובמנהלות. בארצות הברית יש הטוענים, כי מדיניות המבחנים פוגעת בבריאות התלמידים. הטענה מגובה בנתונים על עלייה במצוקה הנפשית של בני הנוער, שנקשרות לה תופעות כגון אלימות, הפרעות אכילה והתאבדויות.

כמו כן, ציונים הם כחומר ביד היוצר וניתנים למניפולציות. למשל, די אם נוציא ממדגם הנבחנים בישראל את תלמידי מזרח ירושלים, או את תלמידי המגזר החרדי, כדי לקבל שיפור של ממש בממוצע הציונים. אולי מסיבות אלה התפרסם באחרונה חוזר מנכ"לית משרד החינוך, הקורא ל"הגבלת השימוש במבחנים". ההנחיות החדשות מצמצמות באופן משמעותי את מספר המבחנים המותר בכל שנה ומדגישות טענות כגון אלה שצוינו כאן. החוזר הופץ בשל החשש, שבבתי ספר ייחדו יותר שעות לנושאים הנמדדים, על חשבון נושאים שלא ניתן למדוד אותם, רק לשם הצלחה לכאורה במבחנים הכמותיים.

יש בכך שינוי של ממש ונסיגה משמעותית ממדיניות המבחנים שהמשרד קידם. אולי יודעים הם משהו על מה שעתיד להתפרסם בדצמבר? ואולי קשור לכך גם מייל ששלח באחרונה השר סער, ובו הפניה לסקר דעת קהל וגם הבקשה: "אם אתם תומכים בפעילות של שר החינוך בקדנציה הנוכחית, נשמח אם תצביעו לו ותדרגו אותו", כאילו היה משתתף בתוכנית ריאליטי.

אין בכוונתי להשתתף בסקר הדירוג של שר החינוך, כשם שאני מבקש ממנו לחדול מלדרג את המורות ואת התלמידים. אישית אני מסתכן ומעריך, שתוצאות המבחנים שיתפרסמו בדצמבר לא יעידו על שינוי לטובה במערכת החינוך. אולם יהיו אשר יהיו התוצאות, ההתנגדות למדיניות בית הספר האפקטיבי, לסטנדרטים ולמבחנים, היא עקרונית. זוהי מדיניות בלתי חינוכית.

ד"ר גרטל הוא מנהל שותף בחברת "הצוות הדידקטי" העוסקת בפיתוח תוכן לימודי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו