בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שופטי בג"ץ לא מודאגים

78תגובות

פנייה לבג"ץ היא משאלה סמויה שהסרט יוקרן עכשיו אחורנית וכדור השלג לא יתפח בהתגלגלו מטה, אלא יקטן במרוצתו מעלה. עד שנוכל להגיד שזה סתם מקרה של אפליה ולא גזענות ושיטה; הזנחה, ולא גירוש. ואז בא הזבנג והתזכורת שאנחנו לא בסרט, ולובשי המדים תמיד משכנעים את השופטים בסבירות האמצעים ובצדקת המדיניות.

פנייה לבג"ץ היא מין פולחן. פעם התפללו לאל השמש שלא הכזיב. עכשיו האמונה היא בכושרו של האדם לחשוב. כלומר, לשאול שאלות. חמש פלסטיניות עתרו לבג"ץ בבקשה לצאת מהרצועה וללמוד באוניברסיטת ביר זית, בניגוד לאיסור הישראלי הגורף מאז 2000 על סטודנטים מעזה ללמוד בגדה המערבית. מאז 1991, באמצעים טכניים ביורוקרטיים זמניים כביכול, דולדל מספר היוצאים מעזה. יום לפני ערב יום כיפור החליטו השופטים מרים נאור וצבי זילברטל, שאין להתערב בהתנגדות המדינה ליציאת הסטודנטיות. עמיתם אליקים רובינשטיין לא התווכח עם עצם מדיניות הבידול - ניתוק כלכלי, חברתי ופוליטי של עזה מהגדה - אך בעמדת מיעוט המליץ להקים ועדת חריגים, שתדון במקרים פרטניים.

מאות עתירות קודמות יראו לשופטים, שמדיניות הבידול התחילה לפני שלטון החמאס, לפני הקסאמים ולפני פיגועי ההתאבדות. כלומר, ריכוז וכליאת מיליון וחצי בני אדם במחנה הסגר לא מנעו את עליית החמאס, פיגועי ההתאבדות והקסאמים. אבל השופטים אינם שואלים: אם כך, אולי משהו במדיניות אינו הגיוני? לא נותר אלא להסיק, שהם מקבלים את מה שמאחורי המדיניות. תטבע עזה בים, ינותק הקשר הגורדי של תושביה עם שאר חלקי הארץ.

לבג"ץ מתמידים ופונים גם פלסטינים מהגדה, העותרים נגד צווי הריסה של בתיהם, אוהליהם וכפריהם. לכל היותר, שופטי בג"ץ מוציאים צווי מניעה או צווי ביניים, המקפיאים את המצב. לא להרוס, אבל גם לא לבנות. הם אינם מקשים ושואלים את המדינה: מה עושה את הפלסטינים לעברייני בנייה כרוניים? האין זו המדיניות האוסרת עליהם מה שהיא מעודדת יהודים לעשות?

לפני שבועיים דנו השופטים אסתר חיות, עוזי פוגלמן ויצחק עמית בעתירה הפוכה, של התנחלות כפר אדומים, הדורשת להרוס את בית הספר של הג'האלין באזור חאן אל-אחמר (שעל אדמתו נבנו ההתנחלויות מעלה אדומים וכפר אדומים). השופטים לא שאלו "מי שמכם" ולא דחו את העתירה על הסף. הם לא פיקפקו בעצם זכותם של יושבי הבתים המטופחים, הטובלים בירק, משופעים במים ומתרחבים בלי סוף, לדרוש את סילוקם בשנית ובשלישית של אנשים שחיים במקום הרבה לפניהם. עתירה דומה שלא נדחתה על הסף היא של תושבי סוסיה היהודית נגד סוסיא הפלסטינית.

נותר להסיק, שבג"ץ מאמץ את מהות המדיניות: מותר היהודי מכל האדם, ושהפלסטינים יילכו לגור בשטח A. אם כך, למה להמשיך לעלות לרגל להיכל? כי נותרה האמונה, שהאנשים היושבים במרום הפרסטיז'ה והידע יודעים ורואים די כדי לדאוג לעתיד המקום הזה, שמא תהרוס אותו אידיאולוגיית מותר היהודי. וזה המפתיע מכל. שהם אינם מודאגים. אפילו לשמם אינם דואגים, כשייכרך בשמות של אנשי משפט שקדמו להם וכמותם קיבלו את סבירות האמצעים וצדקת העבדות, ההפרדה הגזעית, פולחן המפלגה ומנהיג׃ ושילוח לסיביר.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו