בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצייר העיוור מפחידניהו

172תגובות

ושוב צדק ראש הממשלה. בנימין נתניהו ניבא שיבוא טרור - והטרור בא; הוא צדק שאין פרטנר פלסטיני - עוד מעט אמנם לא יהיה. הוא צדק כשניבא שהאביב הערבי הוא איום על ישראל - עוד מעט גם זה יתאמת. עכשיו הוא גם צודק שתהיה פצצה איראנית - זאת אולי אכן תורכב. ככה זה עם נבואות זעם שמגשימות את עצמן. כשרואים סכנה בכל דבר, העולם הופך למסוכן.

מפחידניהו צודק, חושבים רוב הישראלים, חוזה המדינה השני, מדינת החרדות וההפחדות, מנבא נכונה. אבל אם מיומו הראשון היה מתנהג אחרת, גם העולם היה נראה אחרת. לכן גם את האיור הילדותי שלו אפשר היה לצייר אחרת, כפצצה תלת-שלבית של ימי כהונתו. קרובים לקו האדום, אולי באביב 2013 הוא ייחצה, עת ייבחר בשלישית. איך כתב רוברט מנקוף, עורך הקריקטורות של ה"ניו יורקר", בתחרות הכיתובים הלעגנית לאיור הפצצה, שפורסמה אתמול באתר השבועון? "נתניהו הוא הפצצה". הכיתוב הזוכה בתחרות היה, אגב, "איננו יכולים לאפשר לאיראן להצטייד בקישוטים לעץ חג המולד".

מסתבר שלא כל העולם מטומטם, אפילו - וזו חדשה מרעישה עוד יותר - לא כל אמריקה. ראש הממשלה אמנם דיבר (ואייר) בגובה העיניים של ילד קטן (וטעון טיפוח). ככה הוא רואה את כולם (מלבדו). ככה נוהגים סוכני שיווק, שמתייחסים לקהל צרכניהם כאל אוסף מטומטמים. בישראל כל ילד כבר יודע לדבר בגרעינית - מה זה סחרור בצנטריפוגה, מה מביא לביקוע גרעיני ואיפה זה פורדו - אבל סוכן המכירות צודק ביחסו. הישראלים מתפעלים מנבואותיו, רובם אומרים ששוב יצביעו בעדו. אפילו הרל"ש גיל שפר נצפה מוחא כפיים בהתלהבות מופגנת ומגוחכת ביציע החשובים באו"ם, בצד פמליית חובשי הכיפות, אומרי ההן. אבל הבה נניח ללעג, הבה גם נמחל על העלבון לתבונה. לישראל יש בעיה, פצצה מתקתקת, קוראים לה נתניהו.

נבואותיו מתגשמות כי סופה של הפרנויה הזאת להגשים את עצמה. העמים הערביים ביקשו דמוקרטיה, בכמה מדינות זה הצליח, לפחות חלקית, אבל נתניהו סימן מיד עוד סכנה; סופה שתגשים עצמה. אילו היה לנו ראש ממשלה שהיה מקדם את האביב בתקווה ובצעדים חיוביים, היחס לישראל היה שונה. כשמחליפים את העיסוק בכיבוש בזריעת אימה, קוצרים פצצה איראנית, אין-פרטנר ואל-קאעדה. זו הרי הצלחתו הכבירה של נתניהו: להפחיד מכל התפתחות; להשכיח את מה שאסור היה לשכוח ולהחליפו בהפחדה; לטשטש את המסובב ולדבר רק על הסובב; להסתיר את המניע ולהציג רק את התוצאה. ככה זה כשיש ראש ממשלה שעורך מצעדי דמה לאושוויץ ולא שואל את עצמו למה העולם שוב נגדנו.

איראן מסוכנת לישראל, כמותה הפונדמנטליזם המוסלמי, אולי אפילו האביב הערבי. מה עושים? מאיימים ומפחידים עד שהאיום הופך לסכנה גדולה עוד יותר. זה בדיוק ההפך ממה שהיה על ישראל לעשות. כדי לנטרל סכנה צריך להתמודד עם מניעיה. האזור רוחש משטמה לישראל, גם על עצם קיומה, אבל אפשר לצמצמה לבלי הכר. פתרון לבעיה הפלסטינית, למשל. היא המרעום, מסוכנת יותר מכל צנטריפוגה נסתרת. לא צריך הרבה דמיון כדי לתאר מציאות אחרת, שבה הכיבוש הסתיים, הפלסטינים קיבלו ברובם את השלום והעולם הערבי קיבל ברובו את ישראל. היזכרו בימי אוסלו הראשונים, כשיצחק רבין היה מלך העולם, כולל זה הערבי, עד שישראל הפסיקה לממש את חלקה בהסכמים. מה יגידו בטהראן ומה יבשרו בחוצות עזה? האיום האיראני על ישראל היה מאבד את מניעו, לפחות את התירוץ לקיומו.

כן, תמיד תיוותר התנגדות מרה לישראל, אבל ישראל לא נוקפת אצבע לצמצמה, זולת איומיה; למעשה היא עושה הכל להעצימה. יש לה ראש ממשלה צייר עיוור, שמשרטט קווים בלורד אדום, לורד של עוד מלחמה - והיא מתפעלת מציוריו ומנבואותיו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו