בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פצצת אטום באו"ם

123תגובות

הנאום הוצג כמתון. טובי הפרשנים היללו אותו. קריאות עידוד הגיעו אפילו מגורמים בלתי צפויים: מסביבת הנשיא אובמה, משגריר ארה"ב בישראל, ואפילו משלי יחימוביץ'. כולם נשמו לרווחה.

לכאורה בנימין נתניהו ירד מהעץ. בנאומו בעצרת האו"ם הוא לא רמז כמקודם על תקיפה באיראן לפני הבחירות בארה"ב, אלא הואיל להאריך את החבל עד האביב או הקיץ של 2013. הוא גם לא בחש בפוליטיקה הפנים-אמריקאית ולא יצר קרע גלוי עם הנשיא אובמה, אלא דווקא הודה לו על פעולותיו לבלימת ההתגרענות של איראן. זה היה נאום שוחר שלום לכאורה. נתניהו דרש אמנם להציב קו אדום לטהראן, אבל בנימוק שקו אדום דווקא ימנע מלחמה.

למעשה היה זה הנאום האפוקליפטי ביותר שנשא נתניהו. הוא דיבר על מלחמת עולם בין בני אור לבני חושך; בין המודרניות הנאורה והסובלנית המיוצגת לכאורה על ידי ישראל, ארה"ב והעולם המערבי, לחשכת ימי הביניים שמייצגים גורמים איסלאמיים בראשות איראן ואל-קאעדה, המאיימים להשתלט על העולם ולחסל כל זכר למודרניות ולתרבות המערב.

נאום מיליטנטי ופרנואידי כזה לא נשמע כבר מזמן. אם בעבר התרכז נתניהו באיומים קיומיים על ישראל ובהצגתה כקורבן, הרי עתה התפשטה הסכנה הקיומית לעולם כולו. מעצמות-על, שברשותן אלפי פצצות מימן, רועדות כעלה נידף מול 70% של פצצת אטום איראנית, הנשלפת כציור קומיקס ברגע המכריע.

מתחת לעור הכבש של דברי נתניהו מסתתר אם כן נמר השועט אל מלחמת גוג ומגוג בין חושך לאור. ואיפה אנחנו בעצם? האם ישראל בראשות נתניהו היא בכלל בצד המואר?

נתניהו משוכנע שכן. בכל מקום שבו יש אסון מיד ישראל מתגייסת לעזור, הכריז בנאומו. ואנו נזכרים באסונם של הפליטים הנואשים שהתדפקו על גבולנו הדרומי, ואיך מיד התגייסנו לעזור להרעיבם ולהצמיאם, ולגרש בגז מדמיע ובמוטות ברזל את מרביתם. וגם באסונם של פלסטינים תחת כיבוש, התעמרות וגזילת קרקעות. ובאסונן של השכבות המוחלשות, איך נמכרו כאן בשרירות לב עשרות אלפי דירות המיועדות להן והן נותרו ללא דיור ציבורי. ובאסונו של מעמד הביניים המתרסק תחת עול המסים ויוקר המחיה. ובאסונם של שירותי הבריאות והחינוך והרווחה, המתמוטטים בהעדר תיקצוב, שהרי התקציב כאן הוא תמיד תקציב של מלחמה.

ואנו נזכרים גם באסון של אוניברסיטת בן גוריון, ששר החינוך עומד לכפות עליה סגירה של מחלקה אקדמית נאורה. ובאסונם של המוני המפוטרים, חלקם ללא פיצוי הולם, כמו עובדי פניציה ו"מעריב". ובאסונה של מדינה שמשרתת את אדמו"ריה, מתנחליה וטייקוניה (בתספורת של 1.4 מיליארד שקל ליצחק תשובה). ובאסונם של דמוקרטיה ושלטון חוק מתפוגגים והולכים. אז ביבי, לפני שאתה מחדיר פצצת אטום לאו"ם ומכריז על מלחמת עולם בין חושך לאור, אולי תבדוק קודם כל באיזה צד אתה?

בקומיקס הפצצה של ביבי יש גם איזו נחמה. פוליטיקאי נורמלי עובר ממלים למעשים. נתניהו עובר ממלים לציורים וצעצועים. וירטואוז המלים הנודע דווקא נוטש אותן ברגעי השיא של נאומיו, אם לטובת ברווז, או משולש קסמים, או תרשים ילדותי של פצצה.

במקרה של נתניהו צריך לברך על כך. עדיף שידבר משיעשה. ועדיף שיצייר משידבר. מאחר שציורים וצעצועים הם הקצפת בעוגה שהוא מציע, כדאי להושיב אותו על שטיח עם חבילת טושים צבעוניים, שיעסיק את עצמו ולא אותנו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו