בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תרמית הביציות הגדולה

95תגובות

סרטם של אורלי וילנאי וגיא מרוז, "זוג או ילד", ששודר באחרונה בערוץ 10, מעלה שאלה אישית כואבת בעלת חשיבות ציבורית: כיצד קורה הדבר שזוג שמתקשה להרות בגלל בעיית פוריות אצל הגבר, עובר שני טיפולי IVF המסכנים את בריאות האשה, מבלי שאיש יידע אותו בדבר האפשרות שהגבר יעבור ניתוח שמיועד לפתור את בעיית מיעוט תאי הזרע?

הדיון בריבוי טיפולי IVF בישראל, בהשלכות הבריאותיות של הטיפולים ובעלותם הגבוהה למדינה, שב ומתעורר מדי בפעם בפעם, אולם נדמה שמדיון לדיון דבר לא השתנה. למרות שכבר בסוף שנות התשעים המליצה ועדה ממשלתית של מומחים להגביל את מימון הטיפולים בגלל ריבוי ילודת פגים, ולמרות שבאותה תקופה גינקולוגים הואשמו בפלילים עקב גניבת ביציות ו"יבוא" יולדות להשכרה ממזרח אירופה, עדיין נותר הצורך לשאול מדוע עברה וילנאי טיפולים מיותרים, כאילו שאלה זו לא נשאלה בעבר.

בשנות השמונים התמחו גינקולוגים ישראלים מעטים בטיפולי IVF, והם היו חלוצים בתחום בארץ ובעולם. בשנות התשעים קם דור חדש של רופאים שדחף את גבולות הטיפול בדרכים שונות. יחידות ה-IVF התרבו, ונוצר מערך שיווקי שלם שפיתה את הנשים להיכנס לתהליך כואב זה. רופאים נהפכו לסלבריטאים שמככבים בעיתוני נשים, ולכל רופא היה את המפורסמות שלו, דוגמניות בעיקר, שבהן הוא טיפל. הרופאים אירגנו כנסים לציבור הרחב בשיתוף אותן מפורסמות כדי לשווק את הטיפולים לנשים, ואלה חשו חלק מקהילה.

ניו יורק טיימס

באותן שנים פרוטוקול הטיפול של IVF נעשה אגרסיבי. הזרקה מאסיבית של הורמונים גרמה אצל חלק מהנשים לגירוי יתר של השחלה וריבוי ביציות. הדבר "הניע" את שוק הביציות בארץ: ריבוי ביציות יצר עודף שנוצל בשתי דרכים - הקפאה של עוברים ו/או תרומה לנשים שמתקשות לבייץ מסיבות שונות. לביציות שנתרמו היה ערך כספי גבוה, לא בעבור התורמת, היא הרי עושה זאת ב"התנדבות", אלא ישירות לרופא דרך קרן המחקר שלו, או כתשלום ליחידה בבית החולים. חשוב לציין עובדה שהיתה נסתרת מעיני הזוגות אז: ריבוי ביציות מוריד את איכותן ואת סיכויי ההפריה, ואף מסכן את בריאותן של חלק מהנשים.

מסע השיווק של הרופאים ויחידות ה-IVF הפרטיות והציבוריות יצר תחושה ש-IVF הוא פסגת הטכנולוגיה ויוקרתו מואצלת על המטופלת. כל חידוש טכנולוגי במעבדה או בפרוטוקול הטיפול קיבל פרסום ושווק על ידי רופאי היחידות השונות באמצעי התקשורת. וכך, נשים עברו טיפולים רבים יותר, ויותר נשים עברו טיפולים - גם מבוגרות יותר וגם כאלה שלא ייצרו ביציות, משום שהיתה זמינות גבוהה יותר של ביציות, ולכל הגורמים הקשורים לפרוטוקול טיפולי היתה תעסוקה מלאה.

ביציות של נשים היו ועודן קפיטל כלכלי של ממש, אבל קפיטל זה איננו רכושן של נשים אלא של האוחזים בטכנולוגיה המאפשרת את העברתן מרחם לרחם. הנשים מודרות מהשיח הכלכלי על גופן. אין ספק בלבי שאילו המדינה היתה כופה על איגוד הגינקולוגים לאפשר מחקר של גורם בלתי תלוי שיאסוף ויפרסם נתונים על אחוזי הצלחה של יחידות ה-הIVF, היתה מתגלה התרמית הגדולה: הרבה טיפולים, הרבה כסף, וסיכויים נמוכים להרות. וכמו שאמר אחד מהרופאים שהיה חבר בוועדה הממשלתית בסוף שנות התשעים - ממתי 97% כישלון נחשבים הצלחה? (סיכויי ההצלחה של טיפולי מבחנה הוערכו אז בין 2 ל-3 אחוזים).

הדבר הטרגי ביותר בסיפור הזה הוא המחיר שהאשה משלמת בגלל היותה אובייקט הטיפול העיקרי. משום שהתחום נשלט על ידי גינקולוגים שהתמחותם היא מערכת הרבייה של האשה, הטיפול בפריון הגבר נזנח. הטענה בספרות המחקרית אפילו יותר חריפה: שיווק ה-IVF כטיפול מרכזי חסם את המחקר על אי-פוריות הגבר. הטיפול בפריון הגבר מחייב שימוש בטכנולוגיה שאין במחלקות הגינקולוגיות, ולכן דורש את שיתופם של ביולוגים, דבר שלו מסרבים הרופאים. ה"טיפול" שכן מוצע לגברים נעשה על ידי גינקולוגים שמתמחים גם בפוריות הגבר, והוא כולל פעולות שמותאמות לפרוצדורת IVF.

ד"ר לייבלר מלמדת בתוכנית ללימודי מדע, טכנולוגיה וחברה, באוניברסיטת בר אילן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו