בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גולדה לא אמרה לא

70תגובות

אמיר אורן קובע ברשימתו "העוול שעשו המדינאים" ("הארץ", 21.9), כי לפני מלחמת יום הכיפורים דחתה גולדה מאיר הצעה אמריקאית-מצרית לנסיגה מסיני תמורת מאפייני אי-לוחמה. לדברים אלה אין כל שחר.

התוכנית המדוברת לא היתה אמריקאית-מצרית, אלא אמריקאית נטו. היא פותחה על ידי הרולד סונדרס במועצה לביטחון לאומי במהלך החודשים האחרונים של 1972 ותחילת 1973, ונועדה להניע את התהליך המדיני לאחר שהבית הלבן הגיע למסקנה שיוזמותיו של שר החוץ, ויליאם רוג'רס, אינן מובילות לשום מקום. התוכנית הוצגה לחאפז איסמעיל, יועצו לביטחון לאומי של אנואר סאדאת, בעת ביקורו החשאי בוושינגטון בסוף פברואר 1973, שבמהלכו נפגש עם הנשיא ריצ'רד ניקסון ויועצו הנרי קיסינג'ר. יום לאחר מכן הוצגה היוזמה לגולדה מאיר, ששהתה אף היא בוושינגטון באותם ימים.

וכך מתאר יצחק רבין, אז שגריר ישראל בוושינגטון, בספרו "פנקס שירות": בפגישתם הראשונה, ב-27 בפברואר, הציג קיסינג'ר לאיסמעיל את הנוסחה לפיה "תוכר ריבונותה של מצרים בחצי האי סיני בתמורה לכמה סידורי ביטחון ישראליים זמניים". ב-28 בפברואר, יום לאחר פגישת קיסינג'ר-איסמעיל, קיבלה מאיר דיווח על מגעים אלה והסמיכה את קיסינג'ר לבדוק עם המצרים את ההצעה. על פי רבין, "אישרה מאיר רעיון זה חרף אזהרתו של קיסינג'ר, שאת הנוכחות הצבאית הישראלית יהיה צורך להסוות כנוכחות אזרחית".

הסכמת ישראל לנוסחה האמריקאית, שמשמעותה הפרקטית היא נסיגה מלאה מסיני תמורת סידורי ביטחון, הועברה למצרים במהלך פגישתם החשאית השנייה של קיסינג'ר ואיסמעיל, שנערכה בארבע עיניים, ב-20 במאי, באחד מפרוורי פאריס. תוכנה של השיחה, שנרשמה מפיו של קיסינג'ר מיד לאחריה, כלול במסמכים אמריקאיים שפרסומם הותר כבר לפני יותר מעשור.

וכך נרשם: "מר איסמעיל שאל את ד"ר קיסינג'ר מהו לדעתו המקסימום שיכולה מצרים לקבל מישראל. ד"ר קיסינג'ר אמר כי הוא סבור שהמקסימום שהוא צופה שישראל תיתן כעת הוא ריבונות נומינלית בסיני עם עמדות ביטחוניות ישראליות בנקודות מפתח.

"איסמעיל", ממשיכה התרשומת, "אמר כי הוא אינו יכול לתת כל התחייבות כעת; עליו לדבר עם סאדאת. הוא עשוי לשלוח תגובה לד"ר קיסינג'ר בתוך עשרת הימים הקרובים, במועד מתאים לקראת פסגת בריה"מ-ארה"ב (שעתידה היתה להתקיים ביוני, ש"ר). לאחר הפגישה עם איסמעיל העריך ד"ר קיסינג'ר כי הבעיה המרכזית היא עם אנואר סאדאת; ייתכן מאוד שהוא יחליט שהוא אינו מעוניין להיכנס לתהליך כזה ויעביר מסר כי אכן זהו המצב".

בדיווח לניקסון על הפגישה במאי כתב קיסינג'ר: "בקצרה, איסמעיל הגיע לפגישה כדי לבחון את כוונותיו של הבית הלבן - ולא כדי לדון באופן קונקרטי במרכיביו של הסכם מצרי-ישראלי אפשרי".

תשובה מצרית לא הגיעה, כפי שאנחנו יודעים מהשתלשלות האירועים ההיסטוריים, אף שבמהלך חודשי הקיץ ניסה קיסינג'ר לחלצה מהמצרים. ב-13 באוגוסט הוא נפגש עם השגריר האיראני בוושינגטון, ארדשיר זיידי, והתלונן על כך שאינו "יכול להיות מעורב אישית בתהליך, אם איסמעיל רק חוזר על עמדות שאני יכול לקרוא בעיתונים". יחד עם השגריר ניסח קיסינג'ר מסר בשם השאה של איראן, שהועבר לאיסמעיל במטרה לדחוק במצרים למסור את תשובתם להצעה האמריקאית, שקיבלה את ברכתה של מאיר.

בשבועות שקדמו למלחמה הורחק איסמעיל ממעגל היועצים הקרוב של סאדאת. לדעת מומחים נבעה הרחקתו מהתנגדותו למלחמה, בעקבות מעורבותו במהלכים החשאיים שהתנהלו בחודשים ובשבועות שקדמו לה.

אנואר סאדאת, ולא גולדה מאיר, הוא שדחה את ההצעה האמריקאית-(ישראלית) ואף לא הסכים להיכנס על בסיסה למשא ומתן ישיר או עקיף עם ישראל. לכך הוא הסכים רק לאחר אלפי קורבנות והישגים פסיכולוגיים בשדה הקרב.

כל הדברים האלה אינם חדשים, אך אורן, כמו רבים אחרים, אינו מוכן שיבלבלו אותו עם עובדות. את הצעתו לחקירה ממלכתית-היסטורית ראוי לשקול ברצינות. אולם לאור הדברים האלה נראה שיש מקום לחקור גם את שקר יום הכיפורים.

הכותב הוא נכדה של גולדה מאיר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו