ערכו המוסרי של ג'ינג'ר מתקוע

גדעון לוי
גדעון לוי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים299
גדעון לוי
גדעון לוי

אירופה מתחילה להתעורר. שרי החוץ של היבשת עתידים לקבוע בקרוב תקנות, שיחייבו לסמן מוצרים מההתנחלויות. בוקר טוב לך, אירופה. ירושלים זועמת, כרגיל; תמיד היא זועמת כשמישהו מעז להזכיר את ההתנחלויות. ירושלים היא בעד חרמות, אך כמובן לא על ישראל. היא בעד סנקציות כלכליות, אך חלילה לא על ההתנחלויות. האמת היא, שירושלים יכולה להירגע. מדובר בצעד מזערי, בעל חשיבות סמלית, מחויב המציאות אבל לא כזה שיביא לשינוי. את הג'ינג'ר מתקוע אולי יקנו פחות במרכולים ברובע ה-16 בפאריס, אך מפעל ההתנחלויות ימשיך לשגשג גם כך.

מובן שמגיע לכל צרכן מצפוני בעולם לדעת אם הוא קונה יהלומי דמים מאפריקה, נעלי ספורט מתוצרת סדנאות היזע באסיה, תמרוקים שנוסו על בעלי חיים, סחורה גנובה, או מוצרים מאדמה גנובה. אירופה חייבת זאת לאזרחיה; שיידעו מה הם קונים. כמו שעליהם לדעת מהם המרכיבים והערך התזונתי של כל מוצר, זכותם לדעת מה ערכם המוסרי והחוקי. אחר כך יחליט כל צרכן אם ברצונו למשוח את גופו בקרם מחופי ים המלח הכבושים, או לשתות יין מרלו מרמת הגולן הכבושה. קשה להבין איך ארגוני הצרכנים באירופה לא קמו עד כה ולא תבעו את המידע המתחייב הזה.

חוגגים שנה לזירה הדו לשונית של הארץ

ישראל היתה אמורה לברך דווקא על הצעד הזה. אם היא משוכנעת כל כך בצדקת מפעל ההתנחלויות, למה להלין על סימון המוצרים שהוא מייצר? להיפך, אם המפעל כה צודק, אולי יביא הדבר להגברת הצריכה של מוצריו? הזעם עוד עלול לרמוז על כך שישראל מתביישת בהתנחלויותיה. המתנחלים היו צריכים מזמן לסמן את מוצריהם: כמו שמוצרים מתוצרת כחול-לבן מעוררים גאווה בקרב צרכנים רבים, בארץ ובעבר גם בעולם, גם מוצרי ההתנחלויות היו צריכים לעורר גאווה אצל יוצריהם. אך ישראל והמתנחלים יודעים שמדובר במפעל בעייתי, אם לנקוט לשון המעטה, לכן הם נחושים כל כך להסתיר את מקור מוצרי הכיבוש. אירופה, בחושפה בושה ישראלית כזאת, כבר השיגה הישג לא מבוטל.

אך בהישג הזה אין די. מתגובתו של שר החוץ אביגדור ליברמן עולה עוד מסקנה. ליברמן מיהר לתקוף את הכוונה האירופית, ואמר שהיא מעידה על "חוסר הבנה של המציאות בשטח". ושוב ליברמן צודק: "המציאות בשטח" היא שהשטחים הכבושים נהפכו מזמן לחלק בלתי נפרד מהמדינה האחת, הקו הירוק טושטש כלא היה. אם כך, אין עוד טעם לסמן מוצרים מההתנחלויות; ישראל כולה עומדת מאחוריהן, בתמיכתה או בשתיקתה. לכן המסקנה מההטפות של ליברמן צריכה להיות: אל תבחיני, אירופה, ואל תבדילי. אל תסמני את מה שמגיע מההתנחלויות. אם בדעתך לנסות להשפיע על ישראל, ללחוץ עליה להביא את הכיבוש לסיומו - החרימי את כל תוצרתה. ירושלים, המתנגדת לסימון המוצרים מההתנחלויות, אומרת לכל צרכן אירופי שלא ליצור הבחנה. בכך היא גוזרת סכנת חרם על המוצרים הישראליים כולם.

אבל חזקה על אירופה, כי שוב תיבהל מ"הזעם" של ירושלים, שאליו יצטרף בוודאי גם הזעם הקדוש של וושינגטון. כך אירופה נוהגת תמיד. בשעה שדעת הקהל ביבשת נעשית ביקורתית ואף עוינת יותר ויותר לישראל, אין לכך כל הד במדיניות של ממשלותיה. הפער הזה הוא בלתי נתפש במדינות דמוקרטיות. אימת העבר ואימת אמריקה נופלות על ראשי היבשת ומשתקות אותם. באמצע מבצע "עופרת יצוקה" הם באו כולם להריע לראש הממשלה אהוד אולמרט, ולא טרחו לנסוע לעזה לראות את מראותיה. עכשיו אולי ייצאו ידי חובתם ויסמנו באותיות קטנות ורפות את אות קין המתחייב על מוצרי ההתנחלויות. יופי, אירופה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ