האם פג תוקפנו?

קובי ניב
קובי ניב
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
קובי ניב
קובי ניב

הנרי קיסינג'ר, לשעבר שר החוץ של ארצות הברית, אמר לא מזמן, שבתוך עשר שנים לא תהיה ישראל. איזה שטויות, הא? הרי ברור שישראל תשרוד לנצח. אל"ף, כי זה מה שהמנהיגים שלנו אומרים. בי"ת, כי יש לנו צבא משובח ופצצות חכמות וכלכלה יציבה והיי-טק גם. וגימ"ל, כי אלוהים אתנו. עובדות.

ובכל זאת, אם מביטים בהיסטוריה, הקרובה והרחוקה, שלנו ושל אחרים, הרי מדינות ומשטרים קרסו ונעלמו, גם כשהיו להם צבאות אדירים ופצצות אטום. האימפריה ההקומוניסטית הסובייטית, למשל, על צבאה ומשטרותיה וטיליה, התקיימה פחות מ-70 שנה.

מדור הזירה

ואכן, השאלה החשובה היא לא האם בעוד עשור תתקיים ישראל, אלא איזו מין ישראל תהיה בעוד עשר שנים, אם בכלל. נכון, קשה להשיב על זה, כי העתיד, וזה ידוע, אינו ידוע. אבל מצד אחר, העתיד כמעט תמיד נגזר מתהליכים שקדמו לו. והתהליכים שאנחנו מקדימים בהם עכשיו את עתידנו, בוהקים וזועקים.

על נפש האומה הישראלית-היהודית ניטשת זה זמן מערכה שלכאורה טרם הוכרעה, בין האגף הלאומני-הדתי לבין זה החילוני-הליברלי. ויש אף המחשבים שבבחירות הבאות, בקונסטלציה מסוימת, ובעזרת השם והקומבינה, יצליחו החילונים-הליברלים להקים ממשלה ולבטל בעזרת הוקוס-פוקוס (והרב קוקוס) את רעת הלאומנות הדתית ויעבירו אותה מן הארץ לקנדה או לקמצ'טקה.

אלא שאם מציצים סביב, ברור כשמש שהמערכה הזאת כבר הוכרעה והלאומנות הדתית ניצחה, לא במקרה ולא בטעות. היא ניצחה כי רוב העם היהודי בישראל הוא לאומני-דתי, גם אם חלקו מתחפש בעת בחירות ל"מפלגת מרכז".

השאלה היחידה שנותרה היא, האם עם ישראל ומממשלתו הם לאומנים-דתיים ב-70%, או רק ב-60%, ומתי נגיע למסה הקריטית של 90% - כבר בעוד שנתיים או רק בעוד שבע?

וזה לא הולך להשתנות. לא מחר ולא בכלל. משקלם של הלאומנים הדתיים באוכלוסייה הולך וגדל בעוד שיעורם של החילונים הליברלים הולך וקטן. אז מאיפה יבואו המצביעים שיפילו את השלטון הלאומני-דתי, ממכרות היהודים האבודים במערות טורקלין?

שורו, הביטו וראו - מערכת החינוך הופכת יותר ויותר לאומנית ודתית. צה"ל ומפקדיו הופכים יותר ויותר לאומנים-דתיים. החוקים הופכים יותר ויותר לאומנים-דתיים. בתי המשפט הופכים יותר ויותר לאומנים-דתיים. התקשורת החילונית-הליברלית קורסת. וגם האקדמיה מתחילה להיסדק וליפול בזרועות הלאומנות הדתית.

ואם תרימו מבטכם, מעבר לחומות שבנינו כדי להסתיר מעצמנו את המציאות, מה תיראו שם? האם גטו עזה ייעלם ותדעך עוינותו אם נמשיך להתעלם ממנו? והפלסטינים בגדה יהפכו יותר ציונים ככל שירבו שם ההתנחלויות? ואם נפציץ את איראן, האם ישפר הדבר את יחסינו עם עמי האזור, או אולי לא?

ככל שהמגמות הללו יימשכו - ואין בשום באופק מה שיעצור אותן - הרי שבעוד שלוש או שבע או עשר שנים תהפוך ישראל למדינה לאומנית-דתית-קנאית מסתגרת ומשתוללת, המצויה במלחמה בלתי פוסקת עם סביבותיה, שמדינות רבות מחרימות את הסחר אתה, שכלכלתה מתערערת, שהאי-שוויון בה מעמיק, שמיטב בניה ובנותיה החילונים הליברלים נוטשים אותה לקנדה ולקמצ'טקה.

האם מדינה כזו תוכל להתקיים ולאורך כמה זמן? תחליטו בעצמכם.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ