בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה שמורסי שכח

12תגובות

בראיון ל"ניו יורק טיימס", ערב ביקורו הראשון בארצות הברית, התנה הנשיא המצרי מוחמד מורסי, כפי שדווח ב"הארץ", את כיבוד חוזה השלום עם ישראל במימוש התחייבויות - הן של ארה"ב והן של ישראל - הנוגעות לשלטון עצמי לפלסטינים. על פי דבריו, "כל עוד אין שלום וצדק לפלסטינים, ההסכם נותר לא ממומש" ("הארץ", 23.9, וכן מאמר מערכת "להקשיב למורסי", "הארץ" 24.9)

למעשה, יש כאן הודאה בכך שמצרים אינה מיישמת כהלכה את חוזה השלום עם ישראל ויותר מכך: הכרזה שאין בכוונתה ליישמו כל עוד שורר קיפאון במשא ומתן עם הפלסטינים. נשאלת השאלה אם הצהרה כזאת מפיו של נשיא מצרים אינה מהווה כשלעצמה חריגה משמעותית ממסגרת היחסים הקיימת מזה כ-33 שנים בין מצרים לישראל, שבגינה נסוגה ישראל משטחי סיני.

אפשר גם לשאול האם הנשיא מורסי אינו מתבלבל, או אולי מבלבל בצורה מכוונת, בין הוראות הסכמי קמפ-דייוויד, אשר מתוות מסגרת כוללת לשלום במזרח התיכון, ונחתמו בספטמבר 1978 על ידי הנשיא המצרי אז אנואר סאדאת, ראש ממשלת ישראל מנחם בגין, ונשיא ארה"ב ג'ימי קרטר, לבין חוזה השלום הדו-צדדי בין מצרים לישראל, שנחתם חצי שנה לאחר מכן, במארס 1979, על ידי סאדאת ובגין בלבד.

אלה שני הסכמים נפרדים מבחינה משפטית. הסכמי קמפ-דייוויד נועדו להתוות מסגרת לתהליך בין כל הגורמים במזרח התיכון, שכלל משא ומתן על משטר של שלטון עצמי בשטחים - דבר שלמעשה מומש בהסכמי אוסלו, ועל השכנת שלום בין ישראל לשכנותיה. חוזה שלום בין מצרים לישראל הוא התוצאה הראשונה של יישום הסכמי קמפ-דייוויד והוא הוקדש אך ורק לסיום מצב המלחמה ששרר לפני כן בין השתיים, ולכינון יחסי שלום ושכנות טובה ביניהן.

דבר יותר חשוב, שכנראה לא הובא לתשומת לבו של הנשיא מורסי על ידי יועציו טרם הצהרותיו, הוא הסעיף בחוזה השלום ולפיו "הצדדים מתחייבים למלא בתום לב את מחויבויותיהם מכוח חוזה זה, ללא התייחסות לפעולה או העדר פעולה של כל צד אחר, ובנפרד מכל מסמך חיצוני".

מחויבות זו עומדת בפני עצמה ולכן, בהכפפת מימוש מחויבויותיה של מצרים ליישוב העניין הפלסטיני, נראה שיש משום פגיעה ברוח וביושרה של חוזה השלום, וגם עיוות של הנאמר בשני ההסכמים. העובדה שההכרזה, והזיקה שהיא יוצרת בין מימוש מחויבויות של מצרים מכוח חוזה השלום לבין יישוב הסוגיה הפלסטינית, באה יותר מ-30 שנים לאחר כינון יחסי השלום בין שתי המדינות - מעלה תהיות ודאגה לגבי היושרה של יתר ההסכמים והחוזים שנחתמו ושייחתמו בין ישראל לשכנותיה.

ייתכן שראוי כי המדינות והארגונים הבין-מדינתיים שליוו ושעודם מלווים את המשא ומתן בין ישראל לשכנותיה, ואף חתמו כעדים על ההסכמים השונים, ייתנו את דעתם לבעיה הזאת ויציינו בפני נשיא מצרים שדבריו מהווים פגיעה נוספת במרקם העדין ממילא של יחסי השלום בין ישראל למצרים.

הכותב היה משפטן בכיר בפרקליטות הצבאית, יועץ משפטי של משרד החוץ, שגריר ישראל בקנדה וממנסחי הסכמי אוסלו. כיום הוא מנהל המכון לדיפלומטיה ציבורית ושותף במשרד עורכי דין "משה, בלומפילד, קובו, בייקר ושות'"
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו