מעבר לקו האדום

מיכאל הרצוג
מיכאל הרצוג
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מיכאל הרצוג
מיכאל הרצוג

האם צדק ראש הממשלה כשהציב "קו אדום" פומבי לתוכנית הגרעין האיראנית? ל"קווים אדומים" יתרונות וחסרונות. היתרון הוא באפשרות ליצור הרתעה, שתעצור את התקדמות היריב אל יעד מסוכן בעבורך. החיסרון הוא בכך שמשתמע מהם ש"מותר" ליריב להתקדם עד לאותו קו, ובידיו היוזמה וההחלטה מתי לפרוץ מעבר לו. אם פרץ, עליך לפעול לעצירתו או להסתכן בשחיקת הרתעתך.

לפיכך, כדי שמהלך כזה יצליח נדרשים כמה תנאים. על הקווים להתייחס לאתגר אסטרטגי אמיתי, על המציב את הקווים להיות נחוש לעמוד עליהם גם במחיר עימות צבאי, ועל הנמען להבינם היטב ולהאמין שאם יפרוץ אותם יסתכן בעימות כזה, שבו ייצא שכרו בהפסדו. גם על שאר השחקנים הרלוונטיים, לענייננו ארה"ב והקהילה הבינלאומית, לראות את הדברים כך.

מדור הזירה

האם זה המקרה שלפנינו? מסופקני. אף שחזיתי מקרוב כיצד מקבלי החלטות גורמים לזילות של "קווים אדומים" וברגע האמת נהפכים לעיוורי צבעים, ברי שלפנינו איום קריטי, המצדיק הצבת קווים כאלה, ואיני מקל ראש בנחישות של נתניהו לסכל איום זה; אולם, ספק אם מתקיימים התנאים הנדרשים מהאיראנים ומשאר השחקנים.

הניסיון של נתניהו לפשט את הקו האדום באמצעות המחשה שיווקית-בסיסית, יצר בלבול בשאלה האם התכוון ל-90% מהדרך לפצצה או, כפי שנדמה לרבים בטעות, להעשרת אורניום לרמה של 90% (העשרה צבאית). אך גם בהנחה שהאיראנים הבינונו, לא ברור אם האיום הישראלי אמין ומרתיע דיו בעיניהם, בפרט לנוכח הפערים הפומביים בין ישראל לארה"ב.

יתר על כן, ישראל החלישה את סיכויי הצלחת הקווים האדומים בכך שנופפה בהם בפומבי. הדרישה הפומבית מאובמה להגדיר קווים אדומים ברוח עמדת ישראל אילצה אותו לסרב בפומבי ובכך לחדד את הפערים עם ישראל. ואילו פומביות האולטימטום לאיראן לאו דווקא תעודד את היענותה, שמא תושפל בפני כולי עלמא.

הקו האדום של נתניהו מתייחס להעשרת אורניום לרמת 20% בכמות המספיקה לפצצה אחת לפחות, או לרמה גבוהה מ-20% (כשהאיראנים כבר הודיעו שפניהם לרמה של 60% להנעת ספינות וצוללות). הרציונל לכך הוא שהעשרה לרמת 20% ומעלה היא מסוכנת כי היא מאפשרת פריצה מהירה לפצצה, ועם זאת היא ניתנת למעקב באתרים המוכרים.

דא עקא, שאם יתייחסו האיראנים ברצינות לקו זה, הם עלולים לחוש חסינים מפני תקיפה (ולכאורה לא יהיה צידוק לביצועה) גם אם ימשיכו לפתח יכולות סף מסוכנות אחרות, ובכללן להעשיר אורניום לרמה של 3.5%, לבצר אתרים מפני תקיפה להפעיל דור חדש של צנטריפוגות, לקדם את מסלול הפלוטוניום (שרשם התקדמות מדאיגה) ולפתח תשתית לנשק. וכי לא ישראל היא שטענה בפני ארה"ב, ובצדק, שאין לאפשר לאיראנים להמשיך בפיתוח מגוון יכולות הסף שלהם, חיסונן מפני התקפה ובחירת התנאים לפריצה לעבר הנשק?

אם לא תיעצר תוכנית הגרעין האיראנית עקב סנקציות, איומים צבאיים, לחצים אחרים ודיפלומטיה - תחזור ישראל לנקודת ההחלטה החל מהאביב הקרוב, עם התחייבות פומבית של נתניהו. יש לקוות שעד אז היא תצליח לגבש הבנות שקטות עם ארה"ב על קווים אדומים רב-ממדיים ולא פומביים, ועל האסטרטגיה מול איראן בכלל.

תא"ל במיל' הרצוג הוא עמית בינלאומי במכון וושינגטון למדיניות מזרח-תיכונית

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ