בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ריבונו של עולם, למה צלע?

49תגובות

אתמול בבוקר חזרו בבתי הכנסת לקרוא את ספר התורה מבראשית. הנה כך מתואר מעשה בריאת האשה (בראשית ב', כ"א-כ"ב): "ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם וישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה. ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה, ויבאה אל האדם". אם אלהים הוא אכן כל יכול וכל יודע, הוא (או היא) היה צריך להביא בחשבון כבר לפני כהתשע"ג שנים שלא צריך להיות בימינו פמיניסט (מכל מין שהוא) כדי לשאול בקול גדול: ריבונו של עולם, למה דווקא צלע?

הצלע היא עצם לא חשובה במיוחד בגוף האדם, חצי מזוג, שכמותו יש תריסר, היוצר את כלוב בית החזה שבו נתונים הלב והריאות. המדרש שחובר, כמובן, בידי גברים, מספק הסבר צולע למדי: "כשביקש הקב"ה לברוא את חוה, היה מחשב מאיזה מקום לבראותה. אמר אם אברא אותה מן הראש, תהיה רוחה גסה, מן העין תהיה סקרנית, מן הפה תהיה פטפטנית, מן האזן תהיה צייתנית, מן הידים תהיה גונבת, מן הרגלים תהיה פדרנית. מה עשה הקב"ה? בראה מן הצלע, ממקום צנוע, כדי שתהיה צנועה יושבת בבית" (מדרש תנחומא). המדרש אף ממשיך ומראה שלמרות כל זאת היו ארבע האמהות, ואחותו של משה, כל מה שהקב"ה לא רצה שתהיינה.

בימינו קמו דווקא שני גברים אמריקאים, והם טוענים (ב-2001, בכתב עת רפואי לענייני גנטיקה, ובקרוב בספר שיראה אור בהוצאת אוניברסיטת ייל) שמא אולי לא היתה זו צלע כלל. השניים הם הביולוג ד"ר סקוט פ. גילברט וחוקר המקרא והשפה העברית פרופ' ציוני זביט, מן האוניברסיטה היהודית האמריקאית.

ראשית, הם מעירים שמתוך 50 הפעמים שבהן המלה "צלע" מופיעה בתנ"ך, רק פעמיים, בפסוקים שלפנינו, היא מתפרשת כעצם מעצמות האדם. ברוב המקרים, כמו בתיאורי בניין המשכן משמעותה "קיר" או "צד", או "מטה, מקל" (בהשאלה). שנית, שואלים גילברט וזביט, אם אלוהים אכן נטל צלע מן האדם, מדוע לא חסרה צלע בשלד של הגבר בימינו; ואם נאמר "ויסגר בשר תחתנה", כיצד זה אין באזור החזה בגופו של הגבר של ימינו אפילו זכר לצלקת.

לשאלה הראשונה אמנם המציא "כתר יונתן" (תרגום התורה לארמית) תשובה לפיה היו לאדם הראשון 13 צלעות. אבל גילברט וזביט שואלים מה שנראה לעיני חילוני כשאלות מופרכות למדי, לא מפני שהם מחפשים תשובה במקרא, אלא משום שלדעתם יש להם תשובה מתורת האבולוציה. הם סבורים שהעצם שנטל האל מגופו של האדם הראשון לא היתה "צלע", אלא ה-baculum, מלה שמשמעותה בלטינית היא "מקל, מטה", ובהקשר פיסיולוגי היא קרויה בעברית "עצם הפין".

ליונקים זכרים רבים יש בגופם עצם מאורכת, שאיננה קשורה לשלד, ונמצאת בתוך אבר הזכרות. היא מאפשרת להם לשמור על זיקפה במהלך הזדווגות ממושכת בתנאים קשים. עצם כזאת קיימת אצל רוב אוכלי החרקים ואוכלי הבשר, וגם אצל הפרימטים הקרובים לאדם, השימפנזים והגורילות. בתהליך האבולוציוני שבמהלכו התפתח האדם מהקוף, נעלמה מגופו של הזכר עצם הפין (ומגוף הנקבה, העצם הקליטרולית).

על פי ההיפותזה של גילברט וזביט זוהי העצם שהתגלגלה לסיפור נטילת הצלע שבפרק ב' בבראשית. ולאישוש טענתם, הם מצביעים על קו דמוי תפר, או צלקת, בתחתית אבר המין הגברי. עדות מסייעת ניתן למצוא בכך שהמלה "בשר" משמשת בתורה לא אחת לציון אברי הרבייה (למשל "ונמלתם את בשר ערלתכם והיה אות ברית ביני לביניכם", בראשית, י"ז, י"א).

הביולוג האבולוציוני ריצ'רד דוקינס מסביר, במהדורה מחודשת שיצאה לרגל מלאות 30 שנה להופעת ספרו "הגן האנוכי", כיצד עצם היעלמותה של עצם הפין מגופו של הגבר דווקא שירתה את התהליך האבולוציוני: העובדה שזיקפתו של הזכר האנושי איננה יכולה להיבנות על העצם, מחייבת את גופו לגייס למען קיומה את מערכת כלי הדם, את מערכת העצבים ואת מערכי הנפש. זה מאפשר לנקבה לערוך מבחן מהיר, יחסית, של תקינות המערכים האלה בגופו ובנפשו של הזכר שהיא בוחרת לצורכי רבייה.

כך נראה המטה שבידי משה, שברצון אלוהים מאבד זיקפתו והופך לנחש באור אחר, וכן נטענת משמעות נוספת לשני פסוקים עוקבים בפרשה שלפנינו (ב', כג'-כד'): "זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי. לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה. על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד".

אינני משוכנע שמישהו יכול בכלל להכריע אם הפרשנות של גילברט וזביט לפרשת חוה והצלע היא הנכונה. היא מוצאת חן בעיני במיוחד, כי בה ניטל מהגבר האטריבוט הגברי העיקרי, הזיקפה, וזו מקבלת האנשה בדמות האשה. על כך נאמר "נישואים הם קשר, שבו אחד מבני הזוג צודק והשני הוא הבעל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו