בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ישראל כמל"ט

33תגובות

על פרשיית המל"ט שחלף ביעף בשמי חיינו בעיצומה של מועקת החגים, משאיר אחריו שובל של תצלומים וכותרות ראשיות וכדורי אש, אין לכאורה הרבה מה לומר. האירוע דמה לקליפ של אם-טי-וי יותר מאשר לסיפור חדשותי. משהו צבעוני ותזזיתי, שובר שגרה, מציל משעמום, אבל גם לא תובע קשב רב מדי, שממילא אין לנו.

אבל על הניפוח של הקליפ הזה אצלנו, ועל האזהרות שהושמעו בעקבותיו, אפשר דווקא לומר לא מעט. ישראל משתמשת במזל"טים ובמל"טים כאמצעי סטנדרטי לאיסוף מודיעין, וכן ככלי תקיפה קטלניים. אינספור גיחות של מל"טים ישראליים אינן סיפור, אבל גיחה בודדת של מל"ט זר בשמינו מהווה רעידת אדמה.

למה? כי אנחנו רגילים כל כך לחוסר סימטריה. לכך שמה שאנחנו יכולים לעשות אף אחד אחר בשכונה אינו יכול. אנחנו מטפחים את מיתוס עליונותנו עד כדי כך שהעובדה שיש עוד מדינות באזור המסוגלות לפתח ולהטיס מטוס ללא טייס, או להגיע להישגים טכנולוגיים כלשהם, היא בלתי נסבלת בעינינו. היא נתפשת כחריגה מחוקי הטבע, שמחייבת כותרות ראשיות, שלל אזהרות ובומים על-קוליים בשמי לבנון.

חוסר הסימטריה הגרעיני הוא עניין אחד. אבל התפישה שלאויב אסור אפילו להטיס מטוס צעצוע גובלת בפתולוגיה. בשלב הבא אפשר להזהיר את מדינות האזור מפני הפקת חשמל ושידורי טלוויזיה, שימוש במחשבים ובטלפונים. מומלץ אף להציב להן קווים אדומים ברורים, שהרי, כפי שרמז בנימין נתניהו בנאומו באו"ם, אויבינו מייצגים את חשכת ימי הביניים וראוי ששם יישארו.

אבל פרשיית המל"ט אינה רק עדות להתנשאות הישראלית, היא גם מטאפורה עצובה להתנהלותנו בשנים האחרונות. תחת שלטון נתניהו נראית ישראל יותר ויותר כמטוס זעיר ללא טייס. אין שום תחושה של כיוון, של יעד כלשהו או של מישהו שאוחז בהגה. התחושה הפוכה: בלבול מתמיד, היסחפות עם משבי רוח פתאומיים, שינויי כיוון עד כדי סחרחורת.

הדוגמאות רבות מספור. מהקפאת ההתנחלויות בתחילת ימיה של ממשלת נתניהו ועד פיתוחן המואץ אחר כך; מנאום בר-אילן המתון על שתי מדינות לשני עמים, ועד הגדרת פתרון זה כטיפשי וילדותי וההתקפות הפרועות על הפרטנר היחיד, מחמוד עבאס.

הוועדות שהקים נתניהו בתרועה רמה גוועו בדממה דקה. ועדת טרכטנברג לא קירבה שום פתרון למצוקת הדיור הציבורי ולבעיית יוקר המחיה, שרק עולה. להישג היחיד - חינוך חינם מגיל שלוש - אין גיבוי תקציבי הולם. גם ועדת פלסנר, שהוקמה כדי לקדם את השוויון בנטל, הסתיימה בפארסה ובזגזוג של 180 מעלות. כל כך הרבה המולה על לא מאומה.

המסרים הישראליים בעניין איראן מסחררים לא פחות. מלחמת אביב 2012 הפכה למלחמת סתיו שנה זו ואז למלחמת אביב 2013. גם זהות האויב השתנתה בהדרגה: מחמוד אחמדינג'אד, ברק אובמה, אהוד ברק.

הבחירות המוקדמות, שהוכרזו, בוטלו ועתה שוב הוכרזו, הופכות את הסחרחורת למיגרנה. מעולם לא נוהלה ישראל בצורה כה תזזיתית, חסרת עקביות ונטולת אחריות כמו בקדנציה השנייה של נתניהו.

צריך לומר בבירור: למטוס הישראלי אין טייס. במקום ראש ממשלה יש לנו ואקום מסוכן, שמתמלא כל פעם בגחמה רגעית אחרת. נשאלת השאלה, למה טייס שנטש מזמן את מטוסו מתעקש לחזור אליו בפעם השלישית?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו