שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

חרם להצלת ישראל

יפעת סולל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יפעת סולל

בנובמבר שעבר השתתפתי בוועידה של תנועת השלום הצרפתית. כמו בתנועות שלום אחרות בעולם, אחד הנושאים שעמדו על סדר היום היה ה-BDS - חרם על ישראל. בתנועות רבות שעניינן זכויות אדם ושלום נתפש היום חרם על המדינה כולה (לא רק על ההתנחלויות) כצעד היחיד שעשוי לשבור את מדיניות ההתנגדות של ממשלת ישראל לכל הסדר מדיני. ההנחה הזאת מבוססת על הניסיון בדרום אפריקה, שם רק החרמה מוחלטת של רוב העולם הביאה לקריסת שלטון האפרטהייד. אני קראתי למשתתפים לפעול לסימון מוצרי התנחלויות בחנויות במדינותיהם, לא להחרים את המדינה כולה.

ממשלת ישראל מתעלמת מהקריאות להחרמת המדינה כולה, ובינתיים באמת אין לה סיבות רבות לדאגה. בניגוד למה שמנסים לשכנע אותנו, העולם אינו נגדנו וישראל אף זוכה ליחס סלחני שמדינות אחרות לא נהנות ממנו כשהן נוקטות מדיניות פוגענית. החלטות על חרם הן עדיין בשוליים, אם כי הדרישות להרחבתו הולכות ומתפשטות בפורומים המכובדים ביותר באקדמיה ובקרב ארגונים אזרחיים. קשה לנבא מתי הדרישה לחרם כללי תצבור מספיק אהדה בדעת הקהל, אבל זה יגיע. וזה יביא לפגיעה קשה בסחר של ישראל עם העולם.

ישראל מתעקשת על ההתנחלויות באופן שמסכן את קיומה הפיסי, המוסרי והכלכלי. בפברואר 2010 קבע בין הדין האירופי, כי מוצרי התנחלויות אינם כלולים בהסכם הסחר החופשי בין ישראל לאיחוד האירופי ועל כן אינם פטורים ממכסים כמו הסחורות המגיעות מישראל ומפלסטין. ממשלת ישראל מממנת למתנחלים את המס שהם נדרשים לשלם לייצוא לאירופה. בנוסף לכל ההטבות האחרות, בתקציב 2012 יועדו יותר מ-10 מיליון שקלים למטרה זו. מכיסו של משלם המסים הישראלי, כמובן.

ישראל מנסה להתחמק מזיהוי ברור של מוצרי התנחלויות המיוצאים לאירופה, ובמשך שנים מנהלת דיונים במטרה למשוך זמן ולמנוע את סימון המוצרים בחנויות. ההתמהמהות של ישראל גרמה לכך שבחודש אוגוסט האיחוד האירופי הכין בעצמו רשימה של יישובים אשר ייחשבו כהתנחלויות. מודיעין כלולה ברשימה מפני שחלק ממנה מצוי במה שהוגדר כשטח הפקר אחרי מלחמת העצמאות. זוהי רק דוגמה אחת כיצד ההתעקשות של הממשלה לא להגדיר בעצמה את ההתנחלויות פוגעת באופן ישיר באזרחים החיים בגבולות המדינה.

ממשלת בריטניה המליצה לעסקים כבר ב-2009 לסמן את מוצרי ההתנחלויות, ובשנה האחרונה הצטרפו אליה דרום אפריקה ודנמרק. גם תאגידים מסחריים בעלי מודעות צרכנית מתחילים לסמן מוצרי התנחלויות, הידוע שבהם קואופרטיב "מיגרוס" - רשת הקמעונאות הגדולה ביותר בשווייץ. כעת עומדת להתקבל החלטה כלל אירופית, שתחייב סימון ברור של המוצרים בחנויות ולא רק מול רשויות המכס.

בניגוד למה שממשלת ישראל מנסה לומר לציבור, המדיניות האירופית היא ההיפך מאנטישמיות. סימון מוצרי ההתנחלויות הוא דרכו של העולם ליצור אבחנה בין ישראל לבין ההתנחלויות, ולאפשר לצרכנים להביע את סלידתם מן המדיניות של ישראל בלי לפגוע במדינה ובאזרחיה. כי העולם לא נגדנו, אבל הציבור ברחבי העולם בהחלט מתנגד למדיניות הסירוב הישראלית ולהמשך הכיבוש. סימון מוצרי ההתנחלויות הוא דרכו של העולם המערבי להגן עלינו מפני חרם מוחלט על ישראל ועל ישראלים. אמנם אין ודאות שחרם כזה יימנע בגין סימון מוצרי ההתנחלויות, אבל בטוח שבלי הצעד הזה, הוא רק עניין של זמן.

הכותבת היא עורכת דין המתמחה בזכויות אדם ובזכויות חברתיות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ