בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רוץ אולמרט רוץ

130תגובות

הדבר הגרוע ביותר שעלול לקרות לאהוד אולמרט אם אכן יחליט להתמודד, הדבר המבזה והאכזרי מכל, יהיה אם בית המשפט העליון יחליט על פסילתו, לפני או אחרי הבחירות. זה יהיה קשה לנשוא. אבל, לא קשה יותר מהבושות והחרפות שכבר ספג, ובעיקר הטרגדיה המבישה וקורעת הלב שבסילוקו בטרם עת מתפקיד ראש הממשלה בשל הליך משפטי מקדמי, שהסתיים בזיכוי.

ואמנם, קשה גם הבושה, מעשה ידיו שלו, שבהרשעתו בגין הפרת אמונים, עבירה שהיא תוצאה של ניגוד אינטרסים, וגזר הדין של מאסר על תנאי.

לפי דעת הרמב"ם והוגים אחרים, דרגת החרטה הגבוהה ביותר שבעל תשובה יכול לשאוף אליה היא למצוא עצמו מעומת פעם נוספת בדיוק עם אותן נסיבות שהביאו למעשה החטא, והפעם לעמוד נגדו ולא להתפתות.

אהוד אולמרט, עליזה אולמרט ובני משפחתם ניצבים כיום מול מבחן של ניגוד האינטרסים החריף והמפתה ביותר שאפשר לחשוב עליו. האינטרס שלהם, האינטרס האישי שלו, הוא לשבת בבחירות אלה בנוחות, בפינה נטולת דאגות. להשקיף מן הצד ולראות את ביבי מדלג בביטחה לעבר קדנציה נוספת, לאחר שאיש לא קרא עליו תיגר. לראות את פתרון שתי המדינות - שהוא כבר היום חזון מתרחק ומתעמעם - מתפוגג סופית ונעלם בתהום הנשייה, שעה שקואליציית נתניהו חדשה/ישנה יוצאת שוב לדרכה, דרך של כיבוש, אפליה ובידוד. בתסריט זה לא יומטו על אולמרט שום בושה או קלון. אולי מעט יבבות של שוחרי שלום בעניין כמה קרובים היו הוא ועבאס ב-2008, וכמה קרובים היו יכולים להיות לו ניסו פעם נוספת.

ייתכן שבזמן כלשהו בעתיד הקודר הזה תגיע אל אולמרט שארית הפליטה הנואשת של מחנה השלום, ותתחנן שיסיט הצדה את נוחותו האישית. אולי אף יימצאו בקרב אלה מי מאבירי הצדק העיוורים, שיתפשו סוף סוף כי ביום אחד של כיבוש יש יותר שחיתות - משפטית ומוסרית - מאשר בכל החשדות וההאשמות שהוטחו באולמרט (ושמרובם הגדול, כזכור, זוכה, אלא שזיכוי בעיני אבירים צבועים אלה גם הוא מעשה מושחת, שיש להתחקות אחר מניעיו הלא-טהורים). אולם ייתכן שאז יהיה כבר מאוחר מדי, ואהוד אולמרט יירשם בתולדות ישראל כמי שנכשל ביישום פתרון שתי המדינות, פעמיים.

לאולמרט כראש הממשלה היה האומץ לומר (לאלוף בן ולי, בוושינגטון), כי אם לא תושג עסקת שתי המדינות, ובקרוב, לא תהיה מדינת ישראל. נבואה זאת מתקדמת לעבר התגשמותה, בעקביות וללא רחמים. אולמרט עצמו נושא בחלק מהאשמה. כראש ממשלה נתן לניצחונו הגדול של שרון על המתנחלים להתפורר בין אצבעותיו כשהתקפל בפניהם לאחר עמונה, ולא ניסה אפילו לפרק מאחזים או התנחלויות אחרים. אם יתמודד עכשיו, יכפר גם על אשמה זו. אולם מעל לכל, אם ירוץ בבחירות הללו הוא ייתן קול וייתן תקווה לכולנו היודעים, כפי שהוא יודע בעומק נשמתו, שהמחנה הלאומי בראשות נתניהו מחריב ללא תקנה את הריבונות הציונית.

אם הוא ייפסל, ירים אחד מהאחרים את הדגל. אולי, כפי שמלמדים הסקרים הוא, או היא, יחסרו את הכריזמה המשכנעת והניסיון שאולמרט היה מביא אתו למלחמה מול נתניהו (דעת הקהל מושחתת גם היא, כידוע, מבחינת להקת הצדק הצבועה).

אולם אולמרט יוכיח, לאוהדיו ולמשמיציו גם יחד, כי בעימות חוזר מול ניגוד אינטרסים הוא בוחר באינטרס הלאומי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו