בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העולם נגד רומניהו

68תגובות

אז מי כאן הבלגאניסט; מי האחראי לכאוס העולמי ומה חושב על כך העולם המבולגן?

ב-2008 תקף ברק אובמה את תפישת ג'ורג' בוש, שחילק את העולם לטובים ורעים, ציר רשע ובני אור, "מי שאתנו" ו"מי שנגדנו". העימותים הקשים סביב המלחמה בטרור, החתירה תחת עקרונות המולטילטרליזם, הזלזול באו"ם ובמוסדות הבינלאומיים, הניסיון לפצל את אירופה על רקע מלחמת עיראק, והמחלוקות סביב המאבק בהתחממות הגלובלית - לכל אלה הבטיח אובמה לשים קץ. הוא התחייב לעשות סדר בבלגאן שיצר הקאובוי מטקסס, לשקם את מעמד ארה"ב, וליצור עולם מפויס וטוב יותר.

מיט רומני של 2012 הפך את היוצרות: אובמה הבטיח קסמים, אפס מחלוקות, אמריקה מוערכת ואהודה - הוא לועג - ומדיניותו הגדילה את השנאה והאיומים כלפינו, וחיזקה את האיסלאמיסטים. סדר הוא הבטיח, והעולם תוהו ובוהו וחושך על פני תהום.

רומני הוא שמבטיח עכשיו לעשות סדר, להשיב את עטרת המעצמה האמריקאית ליושנה, לעצב שוב את ההיסטוריה ברוחה, "להבטיח שלום באמצעות כוח" ולשים קץ לעידן אמריקה החלושה והנגררת, "המנהיגה מאחור", אמריקה ששלפה סיסמה חלולה - ה"תקווה" - והפכה אותה לאסטרטגיה כושלת.

העימות שיקיימו היום שני המועמדים לנשיאות, ויעסוק במדיניות חוץ, עשוי לחדד את ההבדלים ביניהם. ואולם, ההצהרות שפיזר רומני בקמפיין, המצע שהציג בווירג'יניה וספרו "No apology" כבר מאפשרים להציג את בסיס משנתו: שלושה גורמים מאיימים על העוצמה האמריקאית (ומכאן שגם על העולם כולו): הרוסי, הסיני והאיסלאמי.

רוסיה - היא היריב הגיאו-פוליטי מספר 1 של ארה"ב. נשיאה האימפריאליסט מסתייג ממדיניות האיתחול (Reset) של אובמה ומכופף אותו שוב ושוב - כך בזירה הסורית, וכך גם כשסיכל את התוכנית להציב מערכת הגנה מפני טילים באירופה.

סין - נשלטת בידי בריונים שעוברים על חוקי הסחר החופשי, גנבי טכנולוגיה וזכויות קניין אמריקאיים. יש להכריז שהיא "מניפולטורית מוניטרית" ולנקוט כלפיה מדיניות סחר אגרסיבית.

הגורם האיסלאמי הוא המורכב מכולם: בלוב הפסיביות והחולשה הובילו למתקפה על הקונסוליה האמריקאית; בסוריה - הופקרה האופוזיציה לחסדי המטוסים והטנקים של אסד; מול איראן יש לקבוע קו אדום שיתבטא ביכולת לייצר פצצה גרעינית ולא רק בהשגתה; יש להחריף את הסנקציות, גם תוך עקיפת מועצת הביטחון, ולאותת שהשימוש בכוח הוא אופציה ממשית; לפלסטינים יש להפחית את הסיוע, אם ינסו לחזור על תרגיל ההכרה באו"ם או שיצרפו את החמאס לממשלת אחדות. במקביל, יש לחלץ בבהילות את ישראל מתחת לגלגלי האוטובוס - לשם הושלכה על ידי אובמה - ולהעניק לה תמיכה מלאה בכל אשר תפנה.

לפי אחת ההערכות היום, אין הבדלים מהותיים בין המועמדים בענייני חוץ מלבד בטון ובסגנון. רומני כבר הספיק לסגת מחלק מקביעותיו הנחרצות, שהוצגו כאן. יועציו ה"ריאליסטים", רוברט זליק וקונדוליזה רייס, מחזירים אותו אל קרקע המציאות, כך נטען.

והעולם? הוא דוחה את ההערכה הזאת. הוא אמנם נמצא הרחק מה"אובמניה" של 2008: סקר של מכון Pew בקרב 20 מדינות נבחרות מגלה שהתמיכה במדיניות הבינלאומית של אובמה פחתה מאז 2009 ב-15% באירופה, ב-19% בעולם המוסלמי, ב-18% ברוסיה וב-30% (!) בסין. אלא שרומני אינו יכול לצהול: הציבור ברוב המדינות הנסקרות (ולעתים בפער עצום) עדיין מייחל לקדנציה שנייה של אובמה. ההתפכחות ממנו מתבססת על תחומי מדיניות שבהם הוא נתפש כמי שאימץ את האג'נדה הרפובליקאית. הטיפול הכושל בסכסוך הישראלי-פלסטיני מככב כאן בגדול. במלים אחרות, למרות פגמיו, העולם עדיין מעדיף את אובמה על פני רומנִיהוּ.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו