להיות ישראלי זה לא להצביע

מרב מיכאלי
מרב מיכאלי
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מרב מיכאלי
מרב מיכאלי

"להיות ישראלי משמעותו להצביע בבחירות". האומנם? מתוך 233 מפקדים (65%) ומפקדות (35%) בצה"ל, רק 44% השיבו שהם מסכימים עם ההיגד הזה בהחלט. קצת יותר מסכימים בהחלט שלהיות ישראלי משמעותו לחיות בישראל, עוד יותר מסכימים בהחלט שלהיות ישראלי משמעותו להיות גאה במדינה, אבל הכי הרבה - 62%  - מסכימים בהחלט שלהיות ישראלי משמעותו לשרת בצבא. אלה תוצאותיו של מחקר שהתפרסם השבוע בעיתון "מערכות".

הנשאלים הם בדרגות צוער עד סא"ל, רובם יהודים, 46% מהם הגדירו את עצמם לא דתיים, 33.5% מסורתיים. כלומר, זה הציבור ה"נושא בנטל". זה מעמד הביניים המועלה על נס - ה"ערכי", ה"ציוני", המתפקד. ואכן ערכי; אלא שהערכים שלו לא בדיוק דמוקרטיים: להיות גאה במדינה, לא חשוב מה עושה המדינה. להיות גאה אבל לא להשתתף בבחירת דרכה של המדינה, בבחירת מי שיקבע את דמותה. לשרת בצבא כן, להשתתף בבחירות לא. נורא חשוב בעיניהם לשרת בצבא, הרבה פחות דחוף להם לבחור את מי שיחליט למה משמש הצבא הזה.

מדור הזירה

יש כאן נתק מוחלט - יש סוג של אי הבנה שמישהו, בשר ודם, קובע שהם, המשרתים והמשרתות בצבא, ייצאו לקרב, יעמדו במחסום, יפרצו לבתי פלסטינים בלילה, יפנו התנחלויות. כאילו הצבא הוא מין ישות בפני עצמה; מין אל אזרחי שבשביל להיות ישראלי צריך לעבוד אותו בשמחה ובאהבה. האל האזרחי הזה מצטרף לדת האזרחית של השואה. כמו בסקר של "בית אביחי" מלפני חצי שנה, כך גם בסקר הזה, בעיני הנשאלים השואה היא האירוע ההיסטורי החשוב ביותר בעבור העם היהודי. והדת הזאת מחליפה את הדת היהודית - בעיני המפקדים המשותף לעם היהודי הוא ארץ ישראל. יותר מהיסטוריה אחת, יותר מתרבות משותפת, ויותר מערכים ואורחות חיים משותפים.

הציונות ניצחה: היהודי הגלותי, החלוש והאינטלקטואל מוגר; הישראלי המאצ'ו, הלוחמני והארצי חוגג. אל תלאו אותו בקשקושים על דמוקרטיה. תנו לו נשק וחגור, פקודות ואויב לנצח.

זה מה שקורה כשמחנכים את אזרחי ואזרחיות ישראל מינקות על ברכי האיום הקיומי מצד אחד וקדושת ה"ביטחון" הצבאי מצד שני, ובתווך חלל גדול בחינוך ובכל הנוגע ליישום של הדמוקרטיה. זה מה שקורה כשראשי הממשלה לדורותיהם מחרחרים מלחמה. זה מה שקורה כשממשיכים להפחיד אותנו באמירות שהשואה בעצם לא נגמרה, וגם אם כן, אז יש אחת חדשה בפתח. זאת המשמעות של מיליטריזם. זה מה שקורה כשרוב המשאבים הרגשיים והכספיים של המדינה מוקדשים למלחמה; כשכל אזרחי ואזרחיות ישראל עוברים בגיל צעיר חניכה צבאית. כך מתקבלת מדינה של אזרחיות ואזרחים צייתנים, של "נשרת ונשמע", ואפילו לא נבחר את מי נשמע.

עד 2001 נרשם בכל מערכות הבחירות בישראל שיעור הצבעה דומה 77% - 78%. מאז צנח אחוז ההצבעה בבחירות לכנסת ל-65% בלבד. ספי רכלבסקי כותב כאן בקביעות על אותם נעדרים שאינם חרדים, מתנחלים, דתיים ועולי ברית המועצות לשעבר הנאמנים לימין. יוזמה אזרחית חדשה מבקשת לגרום לכל אלה להבין שבהיעדרותם הם למעשה נותנים את הכוח לחרדים ולימין הקיצוני. רבים מאמינים שבעיקר צעירות וצעירים אינם טורחים להצביע.

המחקר הנוכחי מציג את הציבור הלא-מצביע הזה. עורכות המחקר מציינות כי המפקדים חדורים תחושה עזה של זהות ישראלית-יהודית, אולם כשבודקים את התכנים של אותה זהות, מתגלה רדידות מדאיגה. אלא שזו אינה רק רדידות - זוהי תוצאת הבליץ התרבותי והפוליטי של הימין בעשרים השנים האחרונות; אלו תוצאות חינוך אנטי דמוקרטי. הלוואי ואפשר עדיין לשנות זאת.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ