בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אולמרט, עצור

42תגובות

בישראל נוהגת הלכת דרעי-פנחסי. מי שהמדינה מאשימה אותו בכתב אישום בעבירה פלילית אינו יכול לכהן ברשות המבצעת. לא שר. קל וחומר לא ראש ממשלה. לכן נאלצו לעזוב תפקידי שרים אריה דרעי, אברהם הירשזון ושלמה בנזירי; לכן נאלץ לעזוב את תפקידו ראש הממשלה אהוד אולמרט.

הצבעת ציבור לא משנה הלכת-חוק. 17 מנדטים הצביעו לש"ס בראשות דרעי תוך כדי הערעור במשפטו - כלום הפכו הדבר לשר? שמא לראש ממשלה? מובן שלא. להיפך. בציבור - ורבים מ-103 המנדטים האחרים זעקו בכיכר "רק לא ש"ס" - גברה הסלידה מהמפלגה. אם יוגש לפני הבחירות כתב אישום נגד אביגדור ליברמן יוכל הציבור לשולחו לכנסת - אך שום מספר מנדטים לא יוכל להופכו לשר או לראש ממשלה. הלכה זו חלה גם על אולמרט.

אולמרט הוא אדם ברוך כישרונות. אולמרט משוכנע שנעשה לו עוול. ייתכן שבעתיד, כשיסתיים בירור ענייניו המשפטיים, יתברר שכך הדבר. אך לדאבון הלב הסוף רחוק. ישראל מאשימה בכתב אישום פלילי את אולמרט בשוחד. לכן מובן שאינו יכול להתמנות לשום תפקיד ברשות המבצעת. לא שר. בוודאי לא ראש ממשלה. שום חוות דעת סנגורית לא תוכל לשנות הלכה משפטית.

בבחירות 1996, לאחר רצח רבין, היה חייב הלא-ימין לנצח. בוודאי כשעמד מולו מי שתיזמר את הפגנות ההסתה. שמעון פרס בחר לא להזכיר את רצח רבין והפסיד. אחרי ההפסד באו אליו רבים עם פרחים לנחמו. כך הוכחה שוב מוזרותו הפוליטית של הלא-ימין בישראל. הפוליטיקאי הוא שליח-ציבור. כשהוא מפסיד לשולחיו קרב שחייבים לנצח - הוא שחייב לנחם את ציבורו.

בבחירות הקרבות קיים סיכוי להפיל את הגוש הדתי-הימני. בבחירות 1999 השתתפו כ-3.3 מיליון מצביעים. ב-2009 היה מספר המצביעים דומה. רק שנוספו עוד מיליון בעלי זכות בחירה. לפי אחוז ההצבעה שנהג עד 1999, 750 אלף מצביעים הפסיקו להצביע לאחר אכזבת ברק. רובם המוחלט מצביעי לא-ימין. הציבור הדתי, החרדי, עולי בריה"מ - הציבורים שמהם שואב הימין את כוחו - שמר על אחוזי השתתפותו. השינוי הדרמטי חל אצל ערביי ישראל ובעיקר אצל יהודים לא-דתיים לא-ימנים.

 

הציבור העצום הזה - לאחר המחאות ההמוניות - יכול הפעם לשוב ולהצביע ולהעלות את הלא-ימין מ-55 מנדטים ל-61. לשם כך צריך תקווה וריבוי מועמדים מושכים. אין דבר שירחיק את אלו שיכולים לשוב לקלפיות יותר מריב בין נתניהו למועמד לא-כשיר שהמדינה מאשימה בשוחד.

קרב אידיאולוגי בתוך "הגוש" מועיל לכל משתתפיו. כך עזר המאבק בין מרצ לרבין למרכז את האחרון ולהביא לניצחונו. כך גם עוזר המאבק המבוים בין המתנחלים לנתניהו לשניהם: דימוי נתניהו מתמרכז וכולם מקבלים יותר קולות. לעומת זאת קרב אישי - ועוד על נושאים פליליים - מחליש ומפורר את "הגוש" ומרחיק מצביעים מהקלפיות. גם הרוב והלגיטימציה להסכם ופינוי המוני של מתנחלים יורחקו כך.

המשוררת רחל כתבה "לא אובה בשורת גאולה אם מפי מצורע היא תבוא". אולמרט אינו מצורע. ואולם הדילמה אינה אמיתית. במציאות אין דרך של גאולה דרך הביבים. הביבים מרחיקים את הגאולה.

הרצון לעוף אנושי. אך מי שיעלה על מגדל, ינופף בידיו ויקפוץ לא לכוכבים יגיע. עצמותיו יתרסקו על הרצפה. יש חוק משיכה. רצון אולמרט לשוב לרום המעלה אנושי - אך אין בכוח הרצון לשנות את החוקים. הבעיה שקפיצתו לזירה תרסק לא את עצמותיו אלא את חלומם של מיליונים בלא-ימין לשוב לשלטון. לכך לאיש אין זכות.

אולמרט יכול להועיל בתמיכה במועמד מהלא-ימין. הוא גם יכול לשוב לכנסת. אם וכאשר יסתיימו משפטיו בזיכוי יוכל לשוב לבכירים שבתפקידים. אבל לא עתה. לא ככה. לא כנאשם פלילי. ככה אי אפשר.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו