בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התנחלויות בחסות הבחירות

51תגובות

כעת, לאחר שנקבע תאריך לבחירות, התקשורת המקומית והעולמית ודאי תעסוק בניתוחים וספקולציות על ההיערכות של המפלגות ועל המפה הפוליטית ביום שאחרי. לגבי סוגיה אחת הקשורה בתקופה הזאת אין צורך להתאמץ וערוך ספקולציות: המתנחלים ינצלו את הזמן הזה להתרחבות. לפי ניסיון העבר, בתקופות של מערכות בחירות, מבצעים צבאיים ופיגועים קשים בתוך ישראל, הבולדוזרים פועלים בשטחים ביתר שאת.

למה דווקא בתקופות כאלה? ההיגיון הוא פשוט: שעה שתשומת הלב, המקומית והעולמית, מופנית לנושא אחד מרכזי ובולט, קל יותר ליצור עובדות בשטח במהירות ובשקט. העובדות החדשות האלה משמשות אחר כך כמקפצה להשתלטות על קרקעות בשנים הבאות, שמי יודע אילו "גזירות" ו"הקפאות" יביאו עמן.

כך למשל, את התקופה שהחלה כבר בערב הבחירות בפברואר 2001 (שבהן אהוד ברק הובס על ידי אריאל שרון), ניצלו המתנחלים כדי להקים 15 מאחזים שחלקם לפחות, פונו פחות משנה וחצי קודם לכן במסגרת "הסכם המאחזים" המפוקפק שברק חתם עם מועצת יש"ע (באוקטובר 1999).

ואם במאחזים עסקינן, כדאי לזכור שכמחצית המאחזים הוקמו בשלהי שנות ה-90, תקופה שבה פיגועי התאבדות של פלסטינים ברחובות ישראל היו עניין שכיח. רבים מהמאחזים הנותרים הוקמו בשנים 2001-2003, השנים האלימות והמדממות ביותר של האינתיפאדה השנייה. בתקופות אלו ממשלת נתניהו הראשונה וממשלת שרון הראשונה עודדו למעשה את השתלטותם של מתנחלים על שטחים עצומים בגדה, כעונש קולקטיבי על הפיגועים הקשים שיזמו ארגונים פלסטיניים.

התקשורת המקומית מצדה המשיכה ברובה לסקר כמעט אך ורק את מחיר הדמים הגבוה שהחברה הישראלית שילמה, והתעלמה מההתפתחויות המהירות בשטח. זהו ההקשר הפוליטי שבו הוקמו, בין היתר, המאחזים גבעת האולפנה, מגרון, גבעת אסף ועמונה, שעומדים כיום במוקד של משבר משפטי-חוקתי. המשבר הוא תוצר ישיר של המדיניות הזאת.

גם במהלך השבועות שבהם נערך מבצע הקטל האינטנסיבי ביותר שישראל ביצעה בשנים האחרונות בתושבי עזה, שכונה "עופרת יצוקה", המתנחלים לא ישבו אפס מעשה: השבועות האלה, שבהם זרקורי התקשורת העולמית הופנו ל-367 הקמ"ר האומללים של רצועת עזה, נוצלו כדי לפרוץ מספר דרכי גישה לנקודות שהמתנחלים רצו להגיע אליהן.

נתניהו, שנשען בבחירות אלו עוד יותר מתמיד על אלקטורט לאומני-דתי מובהק, מצטרף לנטייה של התקשורת להעלים מהישראלים את המציאות "הלא נעימה" בגדה. לכך יש להוסיף את האינטרס הברור שלו ושל מפלגתו, לרצות בחודשים הקרובים את המתנחלים כדי למנוע ממפלגות הימין הסקטוריאליות לזנב מנדטים מהליכוד.

כל זה אומר שחודשי מערכת הבחירות עשויים להיות חודשים הרסניים במיוחד לעוד כמה פיסות של נוף קדומים בגדה, שעד כה ניצלו איכשהו מפני הדחף הישראלי להלביש כל פיסת קרקע בתולית בשלמת בטון ומלט. החודשים הבאים עשויים להיות רעים במיוחד לעוד כמה עשרות ואולי מאות משפחות פלסטיניות, שרכושן יופקע לטובת "מפעל ההתיישבות" המפואר שישראל מנהלת זה יותר מ-40 שנה.

ונראה כי לא מופרך להעריך, שהחודשים הבאים יהיו אף קשים לרסיסי התקווה שמיעוט מצטמק והולך של פלסטינים וישראלים החיים כאן, עדיין נושאים עמם: התקווה שיבוא יום ובארץ הזאת תתקיים מציאות פוליטית מתוקנת, שתשרת את כל בני האדם שנולדו או בחרו לחיות בה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו