בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הלפידים והיניבים

37תגובות

כמו בכל עונת בחירות, גם כעת המועמדים השונים מפריחים לאוויר אינסוף הבטחות נמלצות שהם, ורק הם, יביאו לשיפור בחיינו. כך גם שבה לפתחנו, חבוטה מאי פעם, ההבטחה לפעול ל"שינוי שיטת הממשל". רק שהפעם אלה שבבחירות הקודמות הניפו את דגל "שינוי השיטה" – בעיקר "ישראל ביתנו" ו"קדימה" – נאלמו דום, וכמו בתסריט שנכתב מראש הועבר השרביט למתמודדים טריים: יאיר לפיד, אלדד יניב.

על פניו נוצר מצב הגיוני: מועמדים חיצוניים שמנסים את מזלם בפעם הראשונה, מוחים נגד השיטה ומעוניינים לשנותה. אך למעשה, זה אבסורד שאין שני לו, משום שהם חבים את מקומם בזירה הפוליטית לשיטה הנוכחית. היא זו שאפשרה להם להקים מפלגה בן לילה ולהתחרות על מקום בכנסת. היא זו שאפשרה להם לנצל את מעמדם הציבורי ואת הפרופיל הגבוה שלהם בתקשורת כדי לשחק במגרש הפוליטי בלי שיהיה באמתחתם דבר לבד מרהיטותם ומראם המצודד: לא רשימה, לא מצע מפורט, לא מנגנון מפלגתי מתפקד.

הבה נדמיין מצב שבו לפיד, יניב ודומיהם השיגו את שלהם. חוקים לשינוי השיטה יעברו בכנסת, וה"משילות" תזכה לזריקת חיזוק: כעת, ראש הממשלה יכול להתוות את מדיניותו מבלי לפזול תדיר למפלגות הקטנות ומבלי להיכנע לסחטנותן. מנגנונים מגבילים (כמו העלאת אחוז החסימה למשל) יוכנסו לתוקף, וכתוצאה מכך מספר הסיעות בכנסת יצומצם, חלקה ואחיזתה של מפלגת השלטון בממשלה יגדלו וכן מעמדו של ראש הממשלה יתחזק.

האם כעת יבואו הלפידים והיניבים על סיפוקם? סביר להניח שלא, הרי העדר "משילות" הוא רק חולי אחד מני רבים. אולם לדור הבא של הלפידים והיניבים, אלה שירצו לנסות את מזלם בפוליטיקה ולתרום מעצמם למען הכלל, יהיה קשה שבעתיים ליצור מסגרת עצמאית שתזכה בתוך זמן קצר להצלחה ולסקרים מחמיאים: הרי שינוי השיטה נועד למנוע את המצב הקיים היום, שבו מפלגות-אינסטנט מוקמות באין מפריע ומנהיגים בעיני עצמם רוכבים על גל אהדה קצר-מועד.

אז ייאלצו הלפידים והיניבים החדשים לעבוד קשה, רחמנא ליצלן. הם יידרשו להתברג נמוך במפלגות המיוצגות בכנסת ולפלס את דרכם בהתמדה ובעקשנות אל הפסגה. אם יספקו את הסחורה, זה גם ישתלם, והמנהיגים בעיני עצמם יהפכו גם למנהיגים בעיני אחרים. כך זה נעשה במרבית הדמוקרטיות שבהן ה"משילות" חוגגת: כשברק אובמה חלם על שינוי, הוא לא הקים מפלגה אלא הצטרף למפלגה הדמוקרטית וחתר כלפי מעלה. כך גם טוני בלייר ופרנסואה הולנד, שהיו חברי פרלמנט זוטרים במשך עשורים לפני שקיבלו לידיהם את המושכות, וכנ"ל עוד רבים אחרים (מלבד, אולי, סילביו ברלוסקוני, אבל לא היינו רוצים להידמות לאיטליה).

רק עבודת שטח יסודית והסתמכות על מנגנון מפלגתי – רקוב ככל שיהיה – יכולות להבטיח השפעה לטווח ארוך. זאת הבינה שלי יחימוביץ' כשהצטרפה למפלגת העבודה ב-2005; כבר עתה היא נמנית עם הבולטים שבפוליטיקאים, ומעמדה צפוי להתחזק אף יותר אחרי הבחירות. גם גורלו של בוגי יעלון צפוי להיות מזהיר יותר משל הגנרלים של מפלגת המרכז, לדוגמה, משום שבחר בליכוד. לפיד ויניב נהנים מאהדה אישית, אולם משזו תועם – וזה רק עניין של זמן – יתגלו במערומיהם האידיאולוגיים, כפי שקרה לאינספור מפלגות אקס-ניהילו אחרות, החל בד"ש, עבור בשינוי וכלה בקדימה.

רבות כבר נכתב על נטייתו של לפיד לעגל פינות ולהפריח סיסמאות ריקות מתוכן. לגבי אלדד יניב, טרם הובררה רצינות כוונותיו, וימים יגידו אם מפלגתו החדשה אינה עוד תרגיל ביחסי ציבור, כפי שהיה "השמאל הלאומי", ההתארגנות הקודמת שהקים ועמד בראשה, וגם לה קשר כתרים מכאן ועד קריית הממשלה.

כך או כך, קריאתם לשינוי שיטת הממשל, תוך שהם רוחצים בניקיון כפיהם כמבשרי השינוי, היא מגוחכת, צינית ומזיקה בעיקר להם עצמם. בעשותם כן, הכוהנים הגדולים של "הפוליטיקה הנקייה" אימצו בהצלחה את כלל הברזל של הפוליטיקה הישנה: בהחלט אפשר לעבוד על חלק מהאנשים חלק מהזמן. הם יגלו, במוקדם או במאוחר, שלקלישאה הזאת יש גם המשך.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו