בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המפלצת החדשה

28תגובות

באחרונה הולך ומסתמן הנושא המרכזי שבו יעסקו הבחירות הקרובות: "השיטה". אביגדור ליברמן וישראל ביתנו כבר משתמשים בקריאה להחלפת שיטת הבחירות ככלי לשידור ממלכתיות. יאיר לפיד מצייר עצמו כאביר שיחלץ את כולנו ממלתעות המפלצת הרעבתנית (אף כי הערטילאית) הזאת. אפילו מפלגתו הטרייה של אלדד יניב, "ארץ חדשה", ממקדת את מאבקה באותו אשמדאי - השיטה. בחודשים הקרובים ודאי נשמע שוב ושוב שהשיטה היא ישות בלהות, מין נוסע שמיני הנטפל ברשעות לשבעה מיליון ישראלים שאך מבקשים להמשיך ולחיות לפי תומם.

לא במקרה הדיון בהחלפת "השיטה" פונה לצורך הרגשי למצוא דבר מה טוב יותר, בוהק וטהור יותר מהמערך הפרלמנטרי הנוכחי, ולא בפיענוח של התקלות ההופכות את המנגנון הפוליטי בישראל למה שהוא. יתרונה העיקרי של הדמוניזציה הזאת הוא שהיא פוטרת את מחרפי "השיטה" מההכרח להבהיר נקודתית מה בדיוק פגום בה, וחוסכת מהם את הצורך לפרט כיצד בדעתם לתקנה ואיך בדיוק יספקו התיקונים הללו מענה לבעיות שישראל סובלת מהן.

כשדנים ב"שיטה" לא מדברים באמת על הדולרים שאולי ראש הממשלה מאפסן בגרביו וגם לא על חוסר היכולת שלו להעביר תקציב. כשמדברים על השיטה, מתייחסים, באופן סמוי או גלוי, לשיטת הבחירות והממשל בישראל. אותה מתודת הצבעה שבה אמורים האזרחים להכניס לפרלמנט מפלגות שמייצגות את השקפותיהם, להעמיד בראשות הממשלה את האדם שיישם את ההשקפה שזכתה למרב הקולות, ולוודא שיעשה זאת בידיעה שהוא - או היא - מחויב לרווחתם, לזכויותיהם ולחירותם של כלל אזרחי המדינה, גם אלו שעל עמדותיהם הוא חולק ושתפישת הזהות העצמית שלהם אולי זרה לו.

הדמוקרטיה בישראל נכשלת לא משום שיש כאן יותר מדי מפלגות - הנהגה יכולה למצוא את עצמה משותקת גם בדמוקרטיה נשיאותית דו-מפלגתית, תשאלו את אובמה. גם שיטה של בחירות אזוריות לא תסלק את השדים. ייתכן שמספר המפלגות יקטן, אבל בעיקר יצטמצם ייצוגם של החלשים בחברה הישראלית, בעוד החזקים - אלה שכעת מנצלים כל כך טוב את "השיטה", אליבא דלפיד, ליברמן ויניב - רק יזכו בהון פוליטי נוסף. אפילו ההכרזה הפופולרית שימין ושמאל הם מושגים מיושנים ונטולי תוקף לא תביא מזור, מהטעם הפשוט שהיא מוטעית: המושגים הללו מבהירים את סולם העדיפויות הפוליטי של המפלגות, והם רלוונטיים לפיכך יותר מתמיד.

כפי שיעידו יוצרי סדרות הזומבים והערפדים למיניהן, ישויות אפלות הן מנוע רייטינג משובח. אבל "השיטה" בישראל אינה אחת מהן. היא אינה זקוקה לגירוש, אלא למימוש. שיטת הבחירות הישראלית נכשלת פשוט כי ויתרנו עליה. היא מתפוררת מפני שיותר מדי מפלגות אינן מציעות השקפת עולם מנומקת שעל פיה יוכלו הבוחרים לגזור מה תהיה עמדת נציגיהן בסוגיות שיעלו על שולחן הכנסת והממשלה.

השיטה לא עובדת מכיוון שהציבור הישראלי, למעט המתנחלים, אינו מצביע לפי שיקולים אידיאולוגיים אלא מטעמים סקטוריאליים או טקטיים, הפוטרים את הנבחרים ממימוש מדיניות קוהרנטית. מסמוס השיטה הוא גם הסיבה לפריחתן של מפלגות מרכז - תופעה פוליטית מרתקת שהדבר היחיד שמובטח בה הוא שאין לדעת כיצד ינהגו חבריה כשיגיעו לכנסת.

מה שבאמת צריך להפחיד את הישראלים הוא, שבעוד הם רוגמים את השיטה הקיימת, היא הולכת ומוחלפת. הכנסת היוצאת כבר ביטלה מבחר אלמנטים מהדמוקרטיה הישראלית בחקיקה נמרצת, ומפעל ההתנחלויות הופך את רוב שטחי הגדה לחלק מישראל דה-פקטו ואת הפלסטינים לנתינים חסרי זכויות. כך מרוקנים מתוכן את הכותרת "דמוקרטיה" בשיטת הממשל הישראלית.

כמו מיט רומני המבטיח שגשוג כלכלי לעמו (או לפחות לבוחריו) אך משתמט מלפרט את תוכנית המסים הפלאית שהגה לשם כך, גם מדבירי השיטה אצלנו מציעים אשליה, לא שיקום ובוודאי שלא פתרון. כך מערכת הבחירות הנוכחית שבה ומתחברת - גם אם הפעם בגלישה אלחוטית - לשקע העלום שממנו השתלשל בזמנו הכבל של הנורה המיתולוגית, זו שתאיר את כל רמת גן.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו