בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מי כאן שמאל קיצוני

83תגובות

רבים מאזרחי המדינה יודעים כי הדמוקרטיה הישראלית מדשדשת אם לא מעורערת ממש. אבל מדי פעם מתגלים היבטים בדשדוש הזה, שהכרח להפנות אליהם את תשומת הלב של הקהל הרחב ושל הפוליטיקאים, במיוחד עכשיו, כאשר הבחירות בפתח. בין היתר מתברר כי אנשים רבים משתמשים בהגדרות ודימויים פוליטיים שנראים מוזרים ולא מתאימים. זה בלט בסקר "הארץ" ("מפלגת מרכז בראשות אולמרט תגבר על הליכוד", "הארץ", 18.10). דווח שם בין היתר, על "המיצוב האידיאולוגי" של פוליטיקאים, כלומר איך הם נתפשים בעיני הציבור על הרצף ימין-שמאל.

לפי הסקר, בעיני רוב המשיבים אביגדור ליברמן נתפש כ"ימין קיצוני" ובנימין נתניהו נחשב "ימין מתון" - זה לא מפתיע. ההפתעות הן בדימוי הפוליטי שיוחס לשלושה פוליטיקאים שאולי ישחקו תפקיד מרכזי במרוץ לקראת הבחירות ובבחירות עצמן. מנהיגת מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ', הוגדרה כ"מרכז" על ידי 19% מהמשיבים, אבל 13% רואים בה "שמאל קיצוני". את יאיר לפיד, החדש בפוליטיקה, 16% הגדירו כאיש "שמאל קיצוני", ו-25% רואים בו "שמאל מתון". אפילו את אהוד אולמרט 9% מהנשאלים הגדירו כ"שמאל קיצוני" ו-16% הגדירו אותו כ"שמאל מתון". אפיונים כאלה עשויים להרתיע רבים מלהצביע בעבור האנשים האלה, אף כי הם רחוקים מלהיות מדויקים.

ייתכן שזו תוצאה של כשל פוליטי מהותי, שבשלו הציבור כבר אינו יודע מה המשמעות של שמאל מתון או קיצוני. אך לא הציבור אשם בכשל: פוליטיקאים רבים מכל הקשת הפוליטית, אינם טורחים להבהיר לציבור את העמדות הבסיסיות שלהם, ויש כאלה שאף מנסים לטשטש אותן. בהקשר הזה חשוב לציין כי בשנים האחרונות גם המצעים של המפלגות השונות אינם מקיפים, ולעתים קרובות הם מנוסחים בלשון שאינה בהירה. כך, גם למעטים שבכלל שקוראים את המצעים קשה מאוד למקם את הפוליטיקאים ואת מפלגותיהם על המפה החברתית והפוליטית. התוצאה היא שלמעשה לא קיימות תפישות מובהקות שעל פיהן יוכלו האזרחים להחליט במי יבחרו.

קושי נוסף, לא פחות חשוב, הוא שרוב הישראלים, ובכלל זה רבים מהפוליטיקאים, אינם מבינים את ההבדלים המהותיים בין העמדות של הפוליטיקאים הבכירים, ואינם מייחסים להם חשיבות. אולי זה יכול להסביר את האופן שבו נוטה הציבור לאפיין אותם, כפי שנראה בסקר.

עוד כתבות בנושא

למעשה, אף לא אחד מהפוליטיקאים הישראלים איננו משתייך ל"שמאל הקיצוני". שמאל כזה אינו קיים יותר בעולם - לא בסין ולא בקובה ועל אחת כמה וכמה לא בישראל. שמאל כזה היה מטיף לגישה קומוניסטית שעברה מן העולם. הרוב המוחלט של הפוליטיקאים בישראל, הן היהודים והן הערבים, אינם מחזיקים בדעות כאלה, ואין לייחס להם השתייכות לשמאל הקיצוני.

"שמאל מתון" במשמעותו הרחבה הוא השקפה סוציאל-דמוקרטית, המייחסת חשיבות רבה למדינת רווחה במלוא מובן המלה. בישראל התפישה הסוציאל-דמוקרטית גם רואה חשיבות ביחס שוויוני לכל אזרחי המדינה, ובפתרון הקונפליקט עם הפלסטינים לפי העיקרון של שתי מדינות לשני עמים בגבולות 1967. מספר הפוליטיקאים הישראלים הדבקים בגישה זו קטן ביותר, וודאי שאינו כולל את יאיר לפיד ואהוד אולמרט.

חשוב לציין כי גם המשמעויות של "ימין קיצוני", "ימין מתון" ו"מרכז", אינן ברורות כל צורכן, לא לציבור הרחב ולא לרבים מהפוליטיקאים בישראל.

יש רק דרך אחת למנוע מניפולציות פוליטיות ודה-לגיטימציה של פוליטיקאים על ידי הדבקת תוויות מהסוג הזה, נוהג שהוא נפוץ אצלנו: לדרוש מכל הפוליטיקאים ומכל המפלגות שיפרסמו בבהירות את עמדותיהם בכל התחומים - הביטחוני, החברתי, הכלכלי והמדיני. רק כך ניתן להבין מהן התפישות של הפוליטיקאים ואיך ינהגו המפלגות. מי שלא יעשה כך, לא כדאי להצביע בעבורו.

הכותב הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו