האמת על מחירי המזון

אלון טל
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אלון טל

הארגון הבינלאומי "אוקספאם", המתמחה בסיוע חוץ ובעיות רעב בעולם, פירסם באחרונה דו"ח שכותרתו: "מזג אוויר קיצוני - מחירים קיצוניים", המתייחס להשפעה של שינוי האקלים בכדור הארץ על מחירי המזון ברחבי העולם. בין השאר מצביעים הממצאים על הבצורת בשנים האחרונות בארצות הברית, הנחשבת לחמורה ביותר זה 60 שנה, כגורם מרכזי לעליית מחירי המזון בעולם. הבצורת הורגשה במיוחד באזור המכונה "חגורת התירס", והקפיצה את מחירי הסחורות התלויות בגידולים רבים וחשובים.

עיקר הדגש בדו"ח הושם על מדינות מתפתחות, שבהן 75% מהתקציב ברוב משקי הבית מוקדש לרכישת מזון. אולם המסר הכללי ברור גם למדינות מפותחות כמו ישראל: אירועי גשם קיצוניים, עלייה בטמפרטורות ובצורות תכופות, משפיעים על מחירי המזון של כולנו.

בישראל החקלאים מייחסים את העלייה החדה במחירי הירקות והפירות בקיץ האחרון, לגלי החום שגרמו לנזקים כבדים. העלייה הזאת אף המחישה היבט נוסף של הזיקה בין אתגרים סביבתיים וחברתיים, כאשר ערב החגים טענו ארגוני צדקה בישראל כי מספרן של המשפחות שאינן מסוגלות לממן את ארוחות החג גדל מאוד.

הציבור מגלה נדיבות רבה בבואו לסייע לאותן משפחות, אולם חשוב לעצור לרגע ולבחון את הגורמים לעלייה במחירי המזון. אפשר לטעון כי זוהי תוצאה של מדיניות כלכלית שנוקטת הממשלה, שמעמיקה מאוד את הפערים בחברה, אך אסור לשכוח גם את השפעת המערכת אקלימית גלובלית, שהולכת ומשתנה כתוצאה מפעולות בני האדם, בעיקר פליטות גזי חממה שנוצרים משריפת דלקים.

ישראל התחייבה לתרום את את חלקה למאמץ העולמי לצמצום התופעה. הנשיא, שמעון פרס, עמד בראש משלחת לכנס של האו"ם בקופנהגן בשנת 2009, שם הכריז חגיגית על נכונותה של מדינת ישראל להפחית את פליטת דו-תחמוצת הפחמן בכ-20% עד שנת 2020. קשה לחשוב על עוד הבטחה בינלאומית שישראל כה זילזלה בה. מאז השמיע הנשיא את ההבטחה, קצב הגידול בפליטות גזי החממה בישראל רק עלה.

לפעמים אפשר לתחמן בהצלחה את הקהילה בינלאומית, אך יותר קשה לתחמן את הטבע. על פי נתונים עדכניים מסתמן כי 2012 עלולה להירשם כשנה החמה ביותר על פני כדור הארץ מאז החלו המדידות, ולשבור את השיא הקודם שנקבע רק לפני כשנתיים, בשנת 2010.

ברור כי גם כאשר ישראל תתחיל לנקוט מדיניות אחראית של הפחתת פליטות גזי חממה (כפי שהיא חייבת לעשות), לא צפוי שינוי נראה לעין בריכוזי גזי החממה באטמוספירה ובאירועי מזג אוויר קיצוניים, היות ששינוי כזה תלוי בטיפול הגלובלי בבעיה. אבל מדיניות חברתית אחראית, של סבסוד או פיקוח על מחירים של מוצרי מזון בסיסיים, עשויה לרכך את הפגיעה הקשה בציבור. במקביל אפשר לפחות להתחיל להתייחס לנושא באופן רציני ולהיערך לשינויים הצפויים. אפשר לעשות זאת, בין השאר, באמצעות עידוד נטיעה של גידולים חדשים, עמידים יותר לבצורת, ושדרוג תקני הבנייה כך שיותאמו לטמפרטורות גבוהות יותר ולמזג אוויר אלים יותר.

אפשר ורצוי לשפר את התשתיות העירוניות, מהצללה טובה יותר, דרך כבישים וגשרים עמידים לחום ועד הכנות לאסונות טבע. יש לבחון את הסיכונים הצפויים לאורך החופים מעלייה אפשרית במפלס הים, ולחזק את מערך כיבוי האש אשר בעתיד יצטרך להתמודד עם שריפות בתדירות ובעוצמה שלא היכרנו.

אחריות סביבתית היא לא רק עניין כלכלי-חברתי מקומי, אלא יש לה השלכות מוסריות גלובליות: בעבור אנשים רבים ברחבי העולם, המתגוררים על איים שעומדים על סף הצפה מחמת העלייה במפלס המים, שינוי האקלים הוא סכנה קיומית גדולה בהרבה מאשר עלייה במחירי המזון. מדינת ישראל צריכה להחליט האם היא משתתפת בפתרון הבעיה או שהיא חלק ממנה.

פרופ' טל הוא יו"ר מפלגת "התנועה הירוקה"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ