בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צדק חברתי זה קפיטליזם

167תגובות

"כן, אני חושב ששוק חופשי יביא לשגשוג של כולנו", עניתי לעמיתי לוויכוח השבוע, שהסביר לי מיד אחר כך את כלל הזהב שלפיו יש לגבש את תפישת העולם הכלכלית: "זה פשוט עניין של בעד מי אתה – בעד מי שמיליונר או בעד מי שלא גומר את החודש". אז כן, רבותי, הבורות שלטת. בעיני רוב הציבור, כל ההבדל בין כלכלת שוק לכלכלה סוציאליסטית – זה פשוט עניין של תמיכה בחלשים או תמיכה בחזקים. אוהב עשירים? קפיטליסט. עוזר לעניים? סוציאליסט. חלוקה שמיד הופכת את מי שבעד התערבות ממשלתית לרובין הוד, ואת מי שמתנגד לה – לחסר לב.

ההצלחה הגדולה ביותר של הסוציאליזם / סוציאל-דמוקרטיה / צדק חברתי / שקר כלשהו – היא המיתוג. מיתוג של שיטה הומנית שעוזרת לחלשים. מכס על מוצר יבוא עוזר לחלשים? לא, הוא הופך את מוצרי הבסיס ליקרים במאות אחוזים, אבל למי אכפת. השכבות החלשות נהנות משביתות של ועדי העובדים? חרטה – הן הראשונות להיפגע. אז איך הצליח הסוציאליזם להפוך לידידם הטוב של העניים? קבוצות מאורגנות שחולבות את כספי הממשלה טוענות שוב ושוב שהדבר נעשה "לרווחת העובדים". כל מי שמפגין בסרבל נראה כתואם את האינטרס שלנו. ואנו – המעמד היצרני – שילמנו מסים על גבי מסים כדי לממן אותו.

מה צריך כדי לעזור לשכבות החלשות ולמעמד הביניים? להפסיק לקחת כספי מסים, ולהעבירם למטרות חברתיות. ההוצאה הממשלתית על מהפכת הסלולר שווה לאפס מאופס, והיא תרמה לשכבות החלשות עשרות מונים מתוספת לקצבאות הילדים. למעמד הנמוך לא יעזרו עוד קצבאות, הוא צריך תחרות ומחירים זולים. תחרות תוזיל לעניים את העמלות בבנק, את המזון ואת הדירות (מונופול הקרקעות).

חלק גדול מהמעמד הנמוך בטוח ששלי יחימוביץ' ועופר עיני – שמעלים לו את יוקר המחיה – דואגים לאינטרסים שלו יותר מאנשי משרד האוצר, שמנסים להקטין את עול המסים שרובץ על גבו. אבן הבוחן לבדיקת הסוגיה היא השאלה מי נהנה מהמדיניות הממשלתית – קומץ בעלי אינטרסים, או הציבור הרחב. כשחוסמים יבוא נכנעים לקומץ בעלי אינטרסים. כשמקימים הסכמי שכר קיבוציים עם ועדי עובדים עוזרים לוועד, ודופקים את השאר.

זוהי פוליטיקה של מותגים. לא משנה מה ההשלכות של החלטת הממשלה, של החוק שעבר בקריאה שלישית או של המסים החדשים, העיקר למתג את ההחלטה כ"צדק חברתי". אף אחד מהצועדים בהפגנות המחאה החברתית לא ייהנה מחינוך ממשלתי לגילאי 4-3. אין חינוך חינם (אפילו אם ינסו למתג אותו כך). מי שישלם עליו יהיה אותו מעמד ביניים עובד ומשלם מסים.

אין דבר חברתי יותר מלהוריד מסים, להפחית רגולציה ולחשוף את המשק ליבוא. זהו הצדק החברתי האמיתי.

ישי כהן – תלמיד כיתה י"א בתיכון הישראלי למדעים ואמנויות    



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו