בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המסכה נופלת

לאו דווקא בשורה רעה לשמאל

איחודן של הליכוד וישראל ביתנו חושף את אופייה האמיתי של מפלגת השלטון: קיצונית, תוקפנית ומאמצת בשמחה תפוחים רקובים. אולי עתה ירים השמאל את ראשו

51תגובות

מי אמר שאין הפתעות בחיים. מי ניבא שבבחירות הללו הכול צפוי והתוצאה נתונה. הנה, הפתעה רבתי ולאו דווקא לרעה, אולי אפילו לטובה.

אם מערכת בחירות היא בדרך כלל נשף מסכות אחד גדול, אזי המסכה הראשונה נופלת. הליכוד כבר לא מה שהיה פעם, לא מה שהתחזה להיות. לא עוד מפלגה מתונה, שרוח ז'בוטינסקאית נאורה שורה עליה; מעתה ואילך, זאת מפלגה ימנית קיצונית ותוקפנית, שרוח לאומנית רעה מרחפת על פניה.

דן מרידור, בני בגין ומיקי איתן נפרדים בזאת מהמרכז-ימין, ונדחקים כאנשי הדר לפינה הכי חשוכה של הפוליטיקה הישראלית. הם יצטרכו להחליט כעת אם מפלגת טהראן-אסואן היא עדיין מפלגתם, אם עדיין יש סיכוי לאלף מבפנים את כל הסוררים-הסהרורים שנאספים תחת קורת גג אחת.

תמיד ידענו, שבעצם אין הבדל בין בנימין נתניהו לאביגדור ליברמן. תמיד הבנו למה ראש הממשלה מהסס מלהוקיע את שר החוץ שלו, כאשר זה שם אותו ואת מדיניותו ללעג מעל במת האו"ם ובהזדמנויות רבות אחרות. לכל היותר, היה נתניהו נוהג להפטיר הסתייגות רכה בלשון רפה, אך זה היה משחק מבוים היטב.

עכשיו הולך הזרזיר אצל העורב – העורב אצל הזרזיר – מפני שהוא מינו, והיו לעוף דורס אחד. מאז ומעולם תמכנו בגילוי נאות: הליכוד הופך להיות מפלגת הטרנספר, ומתאים את עצמו בפנים גלויות לרוח הזמן ומרבית עסקניו: "אפרטהייד" אינה מלה גסה, בוודאי לא כמשאלת לב, גם לא כמדיניות. ולא ברור למה נאבקו שם בפייגלין עד חורמה, אם מקבלים את איווט כיורש טבעי.

ואת ביברמן, אותו מתעתדים למשוח כאן לתקופת כהונה נוספת, ו"ביברמניה" היא מעתה הפנים החשופות והאמיתיות של ישראל 2013-12. האם כבר התקבל מברק ברכה ממיט רומני?; וממרין לה-פן התקבל?

לנתניהו אין בעיה להשתדך לבן זוג, שענן כבד ושחור רובץ מעל ראשו. הרי היועץ המשפטי לממשלה עומד להודיע בקרוב אם יוגש נגד ליברמן כתב אישום אם לאו. אך לראש הממשלה אין סבלנות ליועץ משפטי נרפה, וגם ניקיון רשימתו אינו על ראש דאגתו, לאחר שאימץ אל חיקו את צחי הנגבי. מה זה כבר משנה – שני תפוחים רקובים או אחד בלבד, הארגז ממילא בואש. וכך נמשח על פניה של המדינה עוד תו היכר מכוער.

אין שום ביטחון שהחיבור הזה – 27 ח"כים בכנסת הנוכחית ועוד 15, מסתכמים בהכרח ב-42, אם לא למעלה מזה. ייתכן מאוד, שיתחברו אך יסתכמו בפחות: לא כל תומכי הליכוד הם אזרחים קיצוניים, ולא כולם ישלימו בשתיקה עם שקיעת תנועתם בכיוון המדמנה. לא כולם צאן מרעית כנוע, יש מביניהם גם אנשים בעלי הכרה וכבוד עצמי; אולי הם יתקוממו הפעם.

ואם לא אמרנו די, אז ניתן עוד סימן חיובי בשידוך המפתיע, אך הטבעי כל כך. אולי הוא ימריץ את כל מפלגות המרכז-שמאל להודיע מבעוד מועד על שיתוף פעולה הדוק ביניהן בחזית הצלה ישראלית: אמנם לא רשימה אחת, אבל משימה אחת: רק לא ביברמן. בממשלתם לא נשב, יהיו תוצאות הבחירות אשר יהיו, ותמיד נרצה להציל את ישראל מידם.

אין ספק, שהשניים הטילו אמש פצצה מבית רעיונותיו של פינקלשטיין-פרנקנשטיין. אבל זאת היתה עוד פצצת סירחון. אפילו באף סתום, כבר יהיה קשה להצביע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו