בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תשלטו בעצמכם

28תגובות

ההודעה על הרשימה המאוחדת לכנסת של הליכוד וישראל ביתנו תפסה אותי ביציאה מהרצאה על מושג הפרהסיה והשאיפה לחירות בעת העתיקה. נכנסתי לפייסבוק וגיליתי שנתניהו שוב הכניס את הפיד לתזזית. הדבר שעורר את תדהמתי היה שתוך שבריר השנייה מרגע ההודעה כולם בשמאל ידעו מדוע נתניהו וליברמן החליטו להתאחד, כיצד ישפיע האיחוד על תוצאות ההצבעה לכנסת ומה בדיוק צריך לעשות בתגובה. פחות הפתיעה העובדה שההערכות היו שונות מאוד זו מזו, לעתים אף סותרות. חברי נדמו לחיילים שנרדמו על המשמרת ולפתע התעוררו מרחש זה או אחר, ובתגובה הם יורים לכל עבר, בתקווה שאחד מהם יצליח לצוד ברבור שחור.

‫בהרצאה על מושג הפרהסיה – מושג שמישל פוקו ראה כמסד ממנו ניתן לומר אמת בפני השלטון מתוך שאיפה לחירות בעת העכשווית – חזרו ועלו שני מושגי מפתח מן המחשבה הפוליטית והאתית של חכמי העת העתיקה: יישוב דעת ושליטה עצמית. לפי טענתם של חכמי העת העתיקה, מבלי שירכוש לו האדם שתי סגולות אלו, אין הוא בן חורין.

בעוד שהעדרו של יישוב הדעת מן התגובות הנמהרות לאיחוד הכוחות בימין ברור מאליו ואינו דורש הבהרה נוספת, לשליטה עצמית יש משמעות שונה מזו השגורה על לשוננו כיום. בדברם על שליטה עצמית כביטוי וכתנאי לחירות מכוונים חכמי יוון לכך ש"לשלוט בעצמי" משמעו ראשית כל, שפעולותי לא יהיו מוכתבות על ידי גורם חיצוני, דוגמת הספינים מבית היוצר של ארתור פינקלשטיין.

חכמי הסטואה, שרעיונותיהם זכו לפופולריות רבה בקרב תושבי האימפריה הרומית, אף אימצו מושג לתיאור היחס הראוי לכאלה: שוויון נפש. בהפגיני שוויון נפש אין הכוונה שאני מתעלם מהשינויים בסביבת החיים שלי, כמו האיחוד בין הליכוד לליברמן, אלא שאני לא נותן להתרחשות זו להשתלט עלי ולהכתיב את התנהלותי בעולם.

מקריאת התגובות לאיחוד – מנקודת מבט של העת העתיקה – עולות שתי מסקנות. הראשונה, שביבי שולט בנו באופן הרבה עמוק יותר ממה שאנחנו חושבים. במהלך הזמן שחלף מאז פרוץ המחאה החברתית, הוא הצליח פעם אחר פעם להסיט את תשומת לבנו מן החתירה העיקשת לחירות פוליטית, צדק חברתי ושוויון כלכלי, שבעטיים יצאנו לרחובות. הוא עושה זאת באמצעות תמרונים פוליטיים אותם הוא שולף בכל עת שנדמה שהאיום על השלטון מתחיל להתגבש לכדי תנועת המונים. לתמרונים אלה אף מתלווה הפעלת אלימות על ידי משטרת ישראל, כוחות שיטור עירוניים וחברות "אבטחה", הבולמים כל ניסיון להשיב את המחאה למרחב הציבורי.

המסקנה השנייה היא, שלא ניתן להפריד בין התגובות לבין השלטון המחולל אותן. שניהם מהווים חלק מאותה שיטה. תהיה זו תמימות לחשוב שהמטרות שבשמן יצאנו לרחובות ניתנות להשגה רק על ידי החלפתה של קואליציית נתניהו בבחירות הקרובות. מה שהתחיל ברחובות לא ייגמר רק בקלפי. תיקון אמיתי של הפוליטיקה, החברה והכלכלה, תובע את השבתם של יישוב הדעת והשליטה העצמית לפוליטיקה שלנו.

דותן לשם הוא חוקר אורח במכון לספרות השוואתית וחברה באוניבריסטת קולומביה


 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו