בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זהבה, גם את גזענית?

302תגובות

הכל אישי. גם שיחת הטוויטר שקיימתי אתמול עם זהבה גלאון היתה אישית. פניתי אליה לאחר שראיתי ציוץ שלה בטוויטר, שבו השוותה שוב, כברוח הימים האחרונים, בין אביגדור ליברמן לוולדימיר פוטין. רק שהפעם הגדילה גלאון, וכבר לא קראה לו בשמו, אלא רק: “פוטין הישראלי". ברוח הבחירות הקרבות, בהן נראה שמוצא אתני הפך לראי הכל, אפשר היה לצפות, שדווקא מרצ, מפלגה שעשתה כה רבות למען קבוצות רבות באוכלוסייה, תוותר על הנימה הגזענית. אבל במלחמה, כנראה, הכל מותר: השאלה היא מי מפסיד בה, ובעיני, כולנו מפסידים.

ניסיתי להסביר את עמדתי, וכתבתי לגלאון שכבן להורים שהיגרו לישראל מאלג'יריה, לא הייתי רוצה שניסיון השחרת פניי יתבצע תוך שימוש בעבד אל-עזיז בוטפליקה. קיוויתי שהאנלוגיה תהיה ברורה: כן למסע בחירות אגרסיבי המצביע על חסרונותיו של מספר 2 ברשימת "הליכוד ביתנו", אבל לא תוך כדי שימוש במוצאו האתני. גלאון מצדה בחרה להעניק לי שיעור, וכתבה לי: “אתה כנראה זקוק לתזכורת גם בקשר לחוות דעתו של שר החוץ על הבחירות הדמוקרטיות ברוסיה", והוסיפה לינק לכתבה שפורסמה בעיתון "הארץ". בנוסף היא ציינה שתי עובדות מעניינות: האחת כשכתבה: “פרט ביוגרפי: עליתי לארץ מברה"מ בילדותי", והשנייה: “בטח גם זה ייראה מתנשא, אבל האופציה להיות גם חכם וגם צודק קיימת, החיים הם לא חברה לביטוח חיים".

אז צריך לקום ולומר: בדיוק כמו המשפטים שכולנו שמענו בשלב זה או אחר של חיינו. "אני לא גזען, אני עובד עם ערבים”, או "אני לא הומופוב, בן דוד שלי הומו”, או "זה לא שאני נגד חרדים, סבא שלי היה רב" - גם הפרט הביוגרפי של גלאון, שאני מודה שלא ידעתי אותו ואף לא עניין אותי, לא הופך את דבריה, או את הקמפיין של מפלגתה, לגזעני פחות. ונכון שהאופציה להיות חכם וצודק כאחד קיימת, אבל יש מקרים שזה פשוט לא נבון.

גלאון יכולה להיתמם ולומר שהכוונה בהשוואה לפוטין היתה "נקודת ייחוס פוליטית ולא אתנית. אם זה לא מובן, אני מצטערת", כפי שכתבה לי בטוויטר, אבל העובדה היא שבחרה דווקא בסמי-דיקטטור רוסי כדי להשתלח בליברמן, ולא באף מנהיג מדינה אחר שעושה את אותם דברים, שבהם היא מאשימה את ליברמן. והיא בחרה דווקא בפוטין כדי להזכיר לכולנו את המבטא הכבד של ליברמן, את חתך דיבורו, וכתוצאה מכך את העובדה שהוא עצמו לא משלנו ושהוא מייצג את האנשים שבאו "משם”: האנשים שלא יודעים מה היא דמוקרטיה, האנשים שאנחנו צריכים לגאול, האנשים שרק בזכותנו יידעו עתיד טוב יותר.

מפלגות השמאל בישראל מספרות לנו שבחירות 2013 סובבות סביב המצב הכלכלי, ומפלגות הימין מספרות לנו כי הליבה היא הנושא הביטחוני. אבל גם אלה וגם אלה טועות ומטעות: בחירות 2013 אינן שונות מ-18 מערכות הבחירות שקדמו להן. גם הפעם מה שיניע את רוב הבוחרים אל הקלפי זו מפלגה שתגרום להם להרגיש בנוח: עם עצמם, עם החסרונות שלהם, עם המטרות שלהם, עם סגנון החיים שלהם - וגם עם המוצא האתני שלהם. וגלאון, ומרצ שבראשה היא עומדת, חטאה בכך שבחרה ללכת בדרכו של בנימין נתניהו, דרך הפילוג שעלתה לו במחיר בחירות 1999, כשלחש על אוזנו של הרב כדורי "אנשי השמאל שכחו מה זה להיות יהודים". זאת, במקום ללכת בדרכו של מנחם בגין, הדרך המנצחת המנסה לחבר בין קבוצות הישראלים, שבבחירות 1981 , זעק בפני כיכר הומה: “אשכנזים? עיראקים? יהודים!”.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו