בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בחירות ללא דמוקרטיה

63תגובות

מערכת הבחירות המתרגשת עלינו אמורה היתה להיות רגע שיא של רעיון הדמוקרטיה הנשגב - אנשים מתוכנו מעמידים עצמם לבחירה על ידי העם, ואמון העם בנבחריו הוא שיניע את החברה. אלא שבמערכת הבחירות הנוכחית, כך נראה, עקרונות כמו "בחירה" ו"אמון" הם מושגים שהממד הדמוקרטי בהם - אם לא אבד לגמרי, מנוצל בצורה צינית ולא דמוקרטית לטובת קבוצה שלטת ולרעת העם כולו. כדי להדגים את הטענה, אפשר לבחון מספר מאפיינים שכאלה במערכת הנוכחית; מאפיינים אלה עלולים לתעתע בנו ולהיראות לגיטימיים, אך למעשה, הנזק הטמון בהם לדמוקרטיה רב.

דמוקרטיה ללא זמן. בחודש מאי השנה, כשהורחבה הקואליציה, הודיע ראש הממשלה שבעת הזאת דרושה לחברה בישראל יציבות, לא בחירות מוקדמות. כעבור חמישה חודשים, כשהתבשרנו חגיגית על עריכת בחירות בתוך שלושה חודשים, הדבר שוב הוצג כמשרת את טובת הציבור. ואולם, בלוח זמנים כזה אלה לא יהיו בחירות אמיתיות, אלא העמדה חוזרת לבחירה של אלה המכהנים כעת. כניסה לזירה הפוליטית מחייבת השקעה של מאמצים ומשאבים ואינה יכולה להיות החלטה של רגע, אלא אם בכיסו של מייסדה מיליונים רבים משלו. אורך הנשימה של מפלגה חדשה צריך להיות מתוכנן ומתוזמן היטב. הצהרה מוקדמת מדי על הקמתה עלולה לחסל את משאביה, בעוד שניסיון להקימה בתוך זמן קצר מדי, כשחוק המפלגות מציב דרישות פורמליות וכספיות לרוב, עלול לעלות בתוהו.

לכן ההכרזה על בחירות בתוך זמן קצר היא הכרזה על קיפאון שלטוני מובטח, שיניב "עוד מאותו הדבר". על כך יש להוסיף את חיבורן של הליכוד וישראל ביתנו למפלגה אחת. זו אינה חבירה לצורך ייעול ההליך הדמוקרטי או הטבתו, אלא להטבת האחיזה של חברי אותן מפלגות בכיסאותיהם.

דמוקרטיה ללא ניקיון כפיים. לכאורה, מה דמוקרטי יותר מאדם המעמיד את עצמו לבחירת הציבור? ירצו - יצביעו לו, לא ירצו - לא יצביעו. על פני הדברים ככה זה בדמוקרטיה. זו היתה טענתו של אריה דרעי עם כניסתו למערכת הבחירות. אך חברה דמוקרטית אמיתית זקוקה ליסוד שינטרל את כוחו של הרוב, העלול להפוך לדורסני ולהכשיר מעשה אסור. גם אם אוהדי דרעי ישובו לבחור בו, לא יימחק הרבב שבהעמדתו בראש רשימת ש"ס. זכותו של דרעי לשוב לפוליטיקה אינה נתונה להכרעת הרוב. על כולנו מוטלת החובה לקבוע שאסור. אם דרעי רוצה לשוב ולתרום מזמנו וממרצו לפעילות ציבורית, אשר כזכור הורשע משום שמעל בה, עליו להודיע, בצניעות ובחרטה המתחייבות, כי יממש רצון זה מחוץ לכותלי הכנסת. הדברים נכונים גם באשר לאהוד אולמרט, שם קיימת סכנה ממשית שיעמוד בראש העם, לאחר שמעל באמון שניתן בו.

דמוקרטיה ללא נשים. במפלגות רבות בכנסת, כולל מפלגות השמאל, אין ייצוג לנשים (חד"ש, רע"מ-תע"ל, האיחוד הלאומי, הבית היהודי). במפלגות החרדיות אף יש איסור על כך. בעוד שהלגיטימיות של הראשונות מוטלת בספק, לגבי המפלגות החרדיות ברור שאינן יכולות להיחשב לדמוקרטיות: הדרה מכוונת של נשים הופכת מפלגה לבלתי-דמוקרטית היות שהיא פועלת בניגוד לחובה לערוך בחירות שוות ולא לפגוע בזכות לשוויון ולכבוד, המעוגנת בחוקי היסוד של המדינה.

בעבר נפסלו מפלגות שאיימו על אופיה הדמוקרטי של המדינה ובג"ץ נתן גיבוי לפסילה. לא נדרשת הנמקה מתוחכמת על מנת להוכיח שאפליית נשים רשמית לא יכולה להתקיים במדינה דמוקרטית. דמוקרטיה המאפשרת לרשימות החותרות תחת אושיותיה להשתתף בבחירות, חותרת תחת עצמה ומהווה סתירה פנימית.

דמוקרטיה ללא רשימה. יופיין של בחירות הוא בהעמדתן של אידיאולוגיה ושל דמויות המדברות בשמה לבחירת הציבור. הציבור בוחן את המצע ואת המציעים, וגם את התאמתם של המציעים למצע. מפלגת "יש עתיד" היא דוגמה הפוכה לעיקרון דמוקרטי זה: לא רק שהעומד בראשה הבטיח את מקומו בלי שנערכו בחירות פנימיות אחרי הקמת המפלגה, אלא שלמרות שמפלגתו קיימת זה מספר חודשים, רק כעת הוא מגייס את חבריה, שנחשפים לעיונו של הבוחר באיטיות מתישה, תוך ניהול דיאלוג פופוליסטי על איכותם. למעשה, בוחרי "יש עתיד" לא יצביעו למפלגה אלא לאדונה. בכך גם הם יעודדו פוליטיקה מאורגנת מראש, ללא הפרעות דמוקרטיות.

ד"ר ביטון מלמדת בבית הספר למשפטים ע"ש שטריקס, המסלול האקדמי המכללה למינהל, ומכהנת כיו"ר מרכז תמורה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו