בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך לשווק את ה"ערבי"

5תגובות

במאמר "הדרך לייצוג הולם של הערבים" ("הארץ", 2.10) קבע זיאד אבו חבלה, שחוסר האחריות של המפגינים הערבים באוקטובר 2000 מיצב אותם בצורה אחרת ושונה בעיני אדוני הארץ. לולא "הטיפשות" שהראו הערבים באותה שנה, הוא קובע, שיווק המותג "ערבי" היה נוחל הצלחה רבה בקרב הצרכנים.

הכותב מפנה את האשמה לעבר אותם אזרחים, שבהתרסתם ובהבעת הדעה והמחאה הלגיטימית חיבלו במאמצי המדינה הכבירים לשילובם בחיי הכלכלה בפרט והחברה בכלל. יש להניח, שאם הוא עצמו היה משתתף באותה מחאה, היה גם הוא משמש מטרה לאוכפי החוק.

אבו חבלה מצביע במאמרו על הבעייתיות בהגדרת המדינה כיהודית-אתנוקרטית ועל כך שעצם ההגדרה מדירה באופן טבעי את שאר הלאומים מהמשחק. ובכל זאת הוא ממהר לכפר על חטאו בהאשמת האדונים בעוול המתמשך, ושולף טיעון מספריו של משרד ההסברה, ולפיו חברי הכנסת הערבים ממאנים לקחת חלק בחיים הפוליטיים (כאילו הוזמנו) ובכך משמרים את נחיתות בוחריהם.

אינני חסיד גדול של אותם ח"כים, אך האם עצם העובדה שהם נבחרים שוב ושוב ומקבלים מנדט מהציבור אינה מסמלת דבר?

לא ברור לי אם רצון הכותב להאשים את החברה הערבית במצבה נובע מנדיבות יתר או מתוך הלקאה עצמית; אמנם ברור לי, שהחברה הערבית אחראית ללא מעט מהמחלות שבתוכה ואף פועלת לשמרן. אבל החברה הערבית איננה אשמה בחוסר שילובה בחברה; מדובר במדיניות מכוונת של הממשלות (ימין כשמאל), שלאורך שנים הקפידו להוציא את הערבים החוצה. אפילו ראש הממשלה הנוכחי בנימין נתניהו מציע לנכות אותם מהנתונים, ובכך לייפות אותם.

ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט אמר פעם לח"כ אחמד טיבי: "הגזענות בארץ נגד הערבים היא built in". גם המספרים מראים זאת. בשנת 2001 התחייבה מדינת ישראל ל"ייצוג הולם" לערבים במגזר הציבורי ולכך שעד שנת 2010 יהיו 10% מכלל עובדי הציבור ערבים. היום בחלוף 11 שנים, שיעורנו בין עובדי הציבור הוא 7.8% בלבד. וכאן מגיעה מלת תודה למשרד ראש הממשלה, שניסה באמצעות קמפיין פרסומי לשווק אותנו כמוצר צריכה משתלם וחסכוני למעסיק היהודי.

אינני תומך בפעולות של שריפת בנקים והשחתת סניפי דואר, ואני גם משוכנע שאין בכוחם של מעשי ונדליזם להביא לשינוי המיוחל. אך המיעוט הכנוע, שקיבל ומקבל את מרות האדון העברי - נמאס לו להיות הנחמד ולהתאפק לאחר כל בעיטה.

בשונה מאבו חבלה, קטונתי מלהציע פתרונות. אך אולי כדאי לשקול להתחיל בצעדים קטנים ולקרוא למקבלי ההחלטות להפסיק להסתכל עלינו דרך משקפת האיום הדמוגרפי והגיס החמישי, ולהתחיל לראות בנו בני אדם חפצי חיים. ולנסות גם לבנות אמון הדדי על ידי מיצוי הדין עם האחראים להרג 13 המפגינים באוקטובר השחור.

הכותב הוא כתב בטלוויזיה החברתית
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו