בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ישראל כבר בחרה

16תגובות

הבחירות בארצות הברית כבר בעיצומן - והפעולה הצבאית שמשכה את תשומת הלב הרבה ביותר בשנים האחרונות לא יצאה אל הפועל: ישראל לא תקפה את איראן בטרם הלכו האמריקאים לקלפי.

איננו יודעים בוודאות גמורה אם ישראל לא תקפה מפני שבחרה שלא לעשות כן, או משום שוושינגטון הציבה תמרור עצור. בראיון ל"דיילי טלגרף" הבריטי בסוף אוקטובר אמר שר הביטחון אהוד ברק, כי המבצע עוכב מפני שאיראן מעבירה אורניום מהפרויקט הצבאי שלה לפרויקטים אזרחיים. ואף על פי כן, על בסיס שיחות פרטיות, אי אפשר לבטל את האפשרות שברק החליט שלא לתמוך במתקפה, משום שחשש שהיא תיראה כהתערבות בבחירות בארה"ב.

המניע ליציאה לפעולה צבאית לפני הבחירות היה ניצול יתרון הזמן לטובת ישראל, כלומר מיקסום יכולת השפעתה הפוליטית בוושינגטון, שכן הנשיא אובמה ייאלץ לרסן את תגובתו מחשש לאיבוד מצביעים. מהנחה זו משתמע, שאת תקופת טרום הבחירות אפשר "לבודד", ולפיכך התוצאות של מה שעושים בה לא יורגשו לאחר הבחירות.

ההנחה הזאת ניתנת לבדיקה "היסטורית". משבר הסואץ - מבצע סיני ב-1956 - התרחש כמה ימים לפני הבחירות בארה"ב, שהתקיימו בנובמבר שנה זו. תוצאותיו הפכו את החודשים שלאחר מכן לתקופה הרעה ביותר בתולדות יחסי ארה"ב-ישראל.

רעיון התקיפה בסיני לפני הבחירות לא היה של ישראל, אלא של שר החוץ של צרפת, כריסטיאן פינו. הוא היה בטוח שארה"ב לא תמתח ביקורת על ידידותיה בשל עמדתה הקשוחה נגד ברית המועצות והקונפליקט עם נשיא מצרים, גמאל עבד אל-נאצר. במהלך הזה ישראל היתה שחקן זוטר. פינו סבר שהנשיא דווייט איינזהאואר לא ירצה להרגיז את הקול היהודי, ולכן יאפשר למהלך הבריטי-צרפתי-ישראלי להתקדם ולהנחיל מפלה אדירה לנאצר.

פינו גרס, שאסור לחכות עם התקיפה עד אחרי הבחירות בארה"ב, משום שבכהונתו השנייה אייזנהאואר עשוי להרפות את המתח עם הסובייטים ועם נאצר.

ראש הממשלה דוד בן-גוריון לא היה שותף לביטחונו של פינו לגבי תגובתה של ארה"ב, ואף אמר ב-28 באוקטובר, בישיבת קבינט, כי הוא יודע שהפעולה לא תזכה בתמיכת שר החוץ ג'ון פוסטר דאלס, אך סבר שלישראל אין ברירה. אף שפינו היה המוח שמאחורי התוכנית, מיהר אייזנהאואר להאשים את ישראל. במכתב שכתב לידיד בימי המלחמה הוא אומר על בן גוריון: "אולי נדמה לו שהוא יכול לנצל את המדינה הזאת בגלל הבחירות הקרבות". אבא אבן, שגריר ישראל בוושינגטון אז, כתב בזיכרונותיו: "וושינגטון הרשמית כעסה. לא היה לה ספק שבחרנו בכוונה לצאת למבצע שלנו בשבוע הבחירות. החשד הזה הגביר את חמתו של הנשיא".

אחת הטעויות של פינו היתה שהפריז בערך האסטרטגי של הקול היהודי בעיני אייזנהאואר. אייזנהאואר עמד לנחול ניצחון גורף ב-1956, והקול היהודי לא הדאיגו כלל.

ספיחי מלחמת קדש ידועים היטב. אייזנהאואר, שנבחר מחדש, יצא במסע לחצים פומבי לנסיגה מוחלטת של ישראל מחצי האי סיני. הוא נשא נאום לאומה לצורך זה, ובפברואר 1957 אמר דאלס שארה"ב תפעיל על ישראל סנקציות באמצעות האו"ם. עד היום רואות ארצות ערב בעמדתו זו של אייזנהאואר את רגע השיא במדיניות האנטי ישראלית של ארה"ב.

ואולם, ארה"ב של 2012 איננה ארה"ב של 1956. בעוד שהיחסים בין אובמה לנתניהו היו מתוחים לא אחת, רשת הביטחון של הקשרים בין שתי המדינות חזקה היום בהרבה. בעת ההיא הטילה ארה"ב אמברגו על אספקת נשק לישראל, אף על פי שמצרים קיבלה נשק סובייטי דרך צ'כוסלובקיה. ב-1956 הנשיא, כמו גם הקונגרס, לא ראו במצרים איום במונחים קונקרטיים כפי שנתפשת היום איראן. השפעת ישראל בקונגרס היום גדולה עשרות מונים מאשר ב-1956. אז לא התקבלו במועצת הביטחון החלטות נגד מצרים, בעוד שכיום מוטלות על איראן סנקציות בינלאומיות מטעם ארה"ב והאו"ם.

2012 אינה 1956, אבל ישראל ממשיכה לדאוג. המו"מ הבינלאומי עם איראן בוודאי יומרץ - בלי קשר לזהות המנצח בבחירות בארה"ב. ישראל חוששת כיום מהתרחיש הגרוע ביותר: שתיאלץ לפעול לבדה כדי לא לחיות תחת האיום של איראן גרעינית. הימנעותה מפעולה עד כה משקפת את התחושה, שעדיף ככל האפשר לשמור על תיאום עם הקהילה הבינלאומית - עד שלא תהיה ברירה אלא לפעול. לצורך כך, ישראל שומרת על אופציות פתוחות, ומשמעות הימנעותה מתקיפה היא שאין היא צריכה לדאוג לקשריה עם ארה"ב שלאחר הבחירות בגלל תוצאות מעשיה לפני הבחירות.

הכותב הוא חוקר במכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו