טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה אתה מחכה, בנימין נתניהו?

יו"ר הרשות הפלסטינית השמיע דברים מרחיקי לכת על זכות השיבה. אתה דוחה זאת אוטומטית, "נחכה לטלפון מחוסיין ונאצר". אך אם נחכה נקבל אסון

תגובות

למה אתה מחכה, בנימין נתניהו? ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, אמר בראיון לטלוויזיה הישראלית שהוא מוכן לחזור לצפת, עיר הולדתו, כתייר. בדבריו נשמע הוויתור המפורש ביותר על "זכות השיבה" שמנהיג ערבי מסוגל להביעו בזמן הזה, לפני התחלת משא ומתן. למה אם כן אתה מחכה?

נכון: עבאס לא אמר בפירוש את המלים "ויתור על זכות השיבה". הוא גם מיהר להסתייג מדבריו אחר כך, ובראיון בערבית אמר שזו רק דעתו האישית, ושאיש אינו רשאי לוותר על "זכות השיבה". את הריקוד הפלסטיני הזה אנחנו מכירים: צעד קדימה באנגלית, ושניים אחורה בערבית.

ובכל זאת - יש פה חידוש, יש פה רמז. יש איזה צליל חדש בתוך הקקופוניה המוכרת של צעקות והטחות האשמה ששני הצדדים משמיעים זה באוזניו החירשות של זה. יש פה תו שמחייב תשומת לב אחרת ואופן תגובה מורכב ויצירתי יותר.

ואתה אינך מגיב.

זה קצת מביך, ובכל זאת אזכיר לך, מר נתניהו, שנבחרת להנהיג את ישראל, בדיוק כדי לזהות את רמזי ההזדמנות הנדירים האלה, על מנת להפוך אותם למנוף אפשרי לחילוץ ארצך מהמבוי הסתום שבו היא תקועה כבר עשורים.

אתה ודאי מבין, אדוני ראש הממשלה, מה פירוש הדבר עבור מנהיג העם הפלסטיני לומר בגלוי אפילו את המלים המהוססות האלה. אתה בוודאי יכול לשער - גם מעבר למחיצות העוינות והחשד שבינך לבינו - מה פירוש הדבר עבור האדם מחמוד עבאס, שנולד בצפת, ושכל חייו נכסף לשוב אליה ולחיות בה כבביתו, להצהיר שהוא מוותר על החלום הזה. אתה יכול, כמובן, לבטל את דבריו כמניפולציה, אבל גם אתה, כמנהיג שנתון ללחצים של קיצונים ופנאטים, יכול בעומק לבך להעריך את אומץ הלב שנדרש ממנו כדי לומר בקול את מה שאמר, ביודעו היטב מה הוא עלול לשלם על כך.

אי–פי

אבל אתה כמעט שלא הגבת לדברי עבאס. אל החלל הריק מתגובתך זרם מיד שר החוץ שלך, אשר בעדינות האופיינית לו השתלח בעבאס, ועשה אותו ואת דבריו עפר ואפר.

סליחה: אתה הגבת, תגובה קצרה, כמעט אגבית, בפתח ישיבת ממשלה: אם הפלסטינים רוצים לדבר, אמרת, הדרך למשא ומתן פתוחה, רק בלי תנאים מוקדמים.

התגובה האוטומטית הזאת, הניגון שלה בפיך, מזכירים לי את "נחכה לטלפון מחוסיין ונאצר" של דיין אחרי ששת הימים. חיכינו. קיבלנו את מלחמת יום כיפור.

אם נמשיך לחכות, מר נתניהו, נקבל אסון. נכון: לפי שעה, הפלסטינים דוממים. 45 שנות כיבוש מחצו ופוררו ושיתקו אותם. וכיוון שהם כל כך מובסים ואפאתיים, אצלנו בישראל הולכות ותופחות אשליית השאננות והתחושה שכך יימשכו הדברים עד עולם.

אבל במקום שיש בו אנשים אין באמת קיפאון. ובמקום שבו מיליוני בני אדם מדוכאים אין באמת "סטטוס קוו". למובסות ולייאוש יש דינמיקה וכוח משלהם. הם ילכו ויתעצמו, הם יידחסו עוד ועוד במחשכים, עד שיפרצו לפתע בכוח עצום.

וכשיתרחש העימות הבא עם הפלסטינים, האם תוכל לומר לנו ביושר, שעשית הכל כדי למנוע אותו? שהפכת כל אבן? שנענית לכל קריאה, ולו הרפה והמהוססת ביותר?

אתה ודאי חושב - כעת תקופת בחירות, זה לא הזמן לטלטל את הספינה, וכל צעד לקראת הפלסטינים עלול לפגוע ברוב המוצק של הימין. אתה, כפוליטיקאי מנוסה, יודע שיש גם טיעונים מעשיים ותועלתניים חזקים דווקא בעד כניסה שלך למשא ומתן עם הפלסטינים, ודווקא כעת.

אבל אינני רוצה כלל להיכנס לדיון בטיעונים האלה, כי הדיון הזה צריך להתנהל ברמה אחרת, בממד אחר; במקום שבו אתה נדרש להיות מנהיג ולא פוליטיקאי. במקום שבו עליך להכיר בכך שמחמוד עבאס הוא אולי המנהיג הפלסטיני האחרון למשך זמן רב, שמכריז שלא יאפשר אינתיפאדה שלישית וטרור; ושדבריו באותו ראיון - גם אם "ריכך" וסייג אותם מיד אחר כך (והרי גם הוא מזגזג בין פוליטיקאי למנהיג) - הם אולי ההזדמנות האחרונה להתחיל תהליך, שעשוי לחלץ את ישראל מן השקיעה והשגיאה שהיא לכודה בהן כבר שנות דור.

במקום הזה נחוצה תנועה גדולה ונועזת, ולא פרכוסי בחירות. הפוליטיקה היא, כידוע, אמנות האפשר. אבל המדינאות, לפעמים, היא ממש אמנות. היא יצירת יש מאין. בינינו לבין הפלסטינים משתרע כעת מדבר של אין וחידלון. נשיא פלסטיני שאומר לך שהוא יודע שיוכל לחזור לצפת רק כתייר שולח לך איתות ממעמקי החידלון הזה. ייתכן שזה איתות שווא. ייתכן שבעוד רגע יכבה. ייתכן שזו בכלל רק מניפולציה (אם כי, על פי תגובות הזעם ברחוב הערבי, רבים מבני עמו מתייחסים לדבריו ברצינות רבה). הכל ייתכן. אבל במצב שבו ישראל נמצאת, אתה, אדוני ראש הממשלה, חייב להיענות לאות הזה. כי אם אינך עושה זאת, אם באמת אינך מתכוון להגיב ברצינות לשבריר הסיכוי הזה, אני קצת מתקשה להבין לשם מה אתה מבקש להיבחר לראש ממשלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות