בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סיפור מטריד

69תגובות

לפני כמה חודשים יצאה בתי, בת 15, לחוף הים בנהריה. היא וחברתה התכוונו לשחות ולהשתזף, אולם זה לא מה שקרה. החוף היה מלא במשפחות שבאו לחגוג את סיום הרמדאן. כשהגברים הצעירים הציקו לנערות, העירו להן על גופן ומראן ועשו תנועות מגונות לעברן, איש מהמבוגרים לא מנע מהם לעשות זאת.

אנחנו עדים לתופעות כאלה בחופי העיר, בטיילת וברחובות העיר באירועים ובסופי שבוע. בחלק מהמקרים אין הנערים הללו מלווים במבוגרים אחראים. במקרה מסוים זה היתה נוכחות של מבוגרים ומשפחות שלמות שבאו לחגוג, ולמרות זאת לא התרה בהם איש ולא ניסה לגרום להם לחדול. אלו אותם מבוגרים שאינם מצליחים להשליט משמעת בנושא המעורבות המוגברת של ילדיהם בתאונות הדרכים הקשות באזור.

הייתי רוצה לחשוב כי התופעות הללו מעציבות גם את בני המגזר הערבי ולא רק אותנו. אולם עדיין, לפי האירוע הקשה שעברו בתי וחברתה ולפי אירועים רבים ודומים הקורים ברחובות עירנו, נראה כי מדובר מבחינתם בשעשוע תמים ולא מזיק.

באותו שבוע כתב ב"הארץ" גדעון לוי כמה נפלא היה לראות אלפי אנשים שבאים לחוף הים כדי לחגוג את סיום הרמדאן. נראה כי הוא לא נתן דעתו לתופעות הלוואי של העניין. נראה כי יש מגמה של העלמת עין מכך, בעיקר בקרב החוגים השמאלניים-הליברליים, שאליהם אני משתייכת, כאילו יש לגיטימציה להפרות חוק וסדר בקרב בני המגזר, כאילו ההסבר להתנהגות הזאת נובע מסבלם של הפלסטינים.

לפני חודשים ספורים נזעקנו כולנו כשהוטרדו נשים על ידי חרדים אלימים בבית שמש. מיהרנו להפגין ולגייס את המשטרה והרשויות כדי להפסיק את התופעה. במה שונה התנהגותם של אותם חרדים מזו של נערים חוגגים ומשפחותיהם בחוף?

ימים ספורים אחר כך סיפר צבי בראל ב"הארץ" על מצוקתן של נשות מצרים המוטרדות על ידי גברים צעירים כל אימת שהן יוצאות לרחובות. הטרדה מינית היא לחם חוקן של הנשים בחברה המצרית זה שנים רבות. ושם אין מדובר בחברה מדוכאת תחת כיבוש, חלילה.

בעיני אנשי שמאל בסביבתי הקרובה הנושא נופל בחשיבותו מטיפול בנושא הלינץ' בירושלים. נרמז לי אף שאין זה הזמן הראוי להעלות עניין כל כך בעייתי. אולם אני לא מאמינה כי יש קשר בין הדברים, ואני חושבת ששני המעשים ראויים לגינוי ולתיקון. מעשה רע וגזעני של נערים בירושלים אינו נותן תו כשרות למעשי הטרדה של נשים בביקיני בחוף נהריה. אם ברצוננו להיות חברה מתוקנת ונאורה יש לתקן את שתי התופעות. הגיע הזמן להפסיק לטייח את הבעיה. הגיע הזמן לשמור על הביטחון האישי של הנשים במרחב הציבורי ועל כבודן. אל לנו להידרדר ולהגיע למצב של מצרים.

הגיע הזמן לפנות אל אנשי חינוך ודת במגזר הערבי ולגייס אותם למלחמה בגילויים מסוג זה. אני בטוחה שפנייה של אנשי דת תוכל להשפיע ולעזור. אני יודעת שחלק גדול מהנשים שהיו נוכחות בחוף באותו יום חג, היו לבושות כנשים דתיות, מכוסות מכף רגל ועד ראש, וייתכן שתופעת ההטרדה היא גם למורת רוחן.

אין שום סיבה להקריב את חופש התנועה של בנותינו ונשותינו על מזבח הפוליטיקלי קורקט. אין שום סיבה לתת לגיטימציה להתנהגות מעין זאת לשום מגזר ולשום חלק באוכלוסייה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו