בקבוק המולוטוב העדתי

קרלו שטרנגר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
קרלו שטרנגר

היבט חשוב במאבק על דמותה של מדינת ישראל בא לידי ביטוי באחרונה מעל דפי "הארץ". אמיר אורן השווה את היחסים בין בנימין נתניהו לאביגדור ליברמן ליחסים שבין ולדימיר פוטין לדימיטרי מדוודב. בתגובה, האשים ליברמן את אורן בשנאת זרים. ארי שביט טען, מצדו, שליברמן אינו מייצג את הרוסים, הוא אך ורק קריקטורה אופורטוניסטית של פוטין. ואז מתח דן לאור ביקורת על שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס, שהדגיש כי מוצאם של שרי ש"ס הוא מהרי האטלס, וטען שש"ס מוציאה שוב ושוב את השד העדתי מהבקבוק, במקום להשאירו שם.

ואולם, השד כבר ממילא מחוץ לבקבוק. הסוד הגלוי של הפוליטיקה הישראלית הוא שסדר היום של אחדות מהמפלגות הגדולות מסתיר את המאבק בין ארגונים אתניים ותרבותיים על מקום של כבוד במדינה. הגיעה אם כן העת לטפל בגלוי בשד העדתי הזה, משום שהוא נהפך לבקבוק מולוטוב והוא עומד על סף התפוצצות.

מדור הזירה

אריה דרעי, לפחות, מדבר על כך גלויות. בכוונתו להציב את אפליית המזרחים במרכז מערכת הבחירות הקרובה. ליברמן עושה דה-לגיטימציה לערביי ישראל, ומגדיר מחדש את הישראליות כנאמנות בלתי מעורערת לישראל כמדינה יהודית. הוא עושה זאת כדי לגרום למהגרים מברית המועצות לשעבר - שרבים מהם אינם יהודים על פי ההלכה - להרגיש שהם ישראלים אמיתיים.

המזרחים והרוסים אינם לבדם במלחמה הזאת. צברים בני הדור השני והשלישי, רובם ממוצא מזרח-אירופי, מרגישים כי המדינה, שהיתה בצדק שלהם, נלקחת מהם על ידי אנשים כמו ליברמן. הם רוצים אותה בחזרה, ואינם מבינים שהם חדלו להיות כאן רוב.

החרדים טוענים שהם היהודים האמיתיים היחידים כאן, ורבים מהדתיים-לאומיים רוצים להפוך את ישראל למהדורה חדשה ותיאוקרטית של מלכות דוד. גם אלה וגם אלה רוצים לנצח במלחמה על ישראל בעזרת שיעור ילודה גבוה.

הפתרון התקין-פוליטית לפילוג התרבותי והאתני הזה הוא חברה רב-תרבותית, שבה כל אחד מרגיש בבית. אך חברה רב-תרבותית זקוקה למכנה משותף ומאחד, שאינו קיים בישראל: אמנה חברתית המחייבת את כל האזרחים לכבד את ההבדלים ביניהם וליצור תרבות של סובלנות וכבוד הדדי.

במקום זאת, יש לנו תרבות של שנאה הדדית המלובה ללא הרף על ידי אנשי הימין. הם רוצים לשכנע את הישראלים להאמין שבהעדר ערבים ושמאלנים - הכל יהיה נפלא. הם ממציאים פנטזיה שלפיה היהודים בישראל מאוחדים. אך זו אשליה, כי אחרי שמקלפים את הקליפה החיצונית אפשר לראות שדבר אינו מקשר בין ליברמן לבין ש"ס.

האמת הפסיכולוגית המסתתרת מאחורי חזותה של החברה הישראלית היא שכל הקבוצות האתניות והתרבותיות המרכיבות אותה פוחדות שאם האחת מהן תנצח, לשנייה לא יהיה מקום בבמדינה. אנחנו ממשיכים להשליך את הפחדים הללו על אויבים חיצוניים, כמו איראן, שאף כי הסכנה הטמונה בהם אמיתית הם אינם מהווים איום קיומי על ישראל. האמת היא שכולנו, הישראלים, מפחדים שמא לא הצלחנו ליצור חברה שיכולה לשאת הבדלים אתניים, תרבותיים ודתיים, ושמדינתנו מתפוררת.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ