המפסיד האמיתי: נתניהו

אורי משגב
אורי משגב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי משגב
אורי משגב

מיט רומני לא יוצא חבול מדי מהפסדו הצפוי למדי בבחירות לנשיאות. אחרי הכל מדובר במושל מדינה סימפטי במידה, שעצם זכייתו במועמדות המפלגה הרפובליקנית היוותה ניפוץ של תקרת זכוכית. בהיסטוריה של הפוליטיקה האמריקאית הוא צפוי להיזכר כהערה לסדר: המועמד הראשון לנשיאות שהיה מורמוני מוצהר. המורמונים מאמינים במיתוס מכונן אודות חייזרים. רומני לא התנהל כחייזר במהלך המרוץ, ואף הצליח להפיח בו לזמן מה רוח חיים.

האמת היא שלרגע לא היה לו סיכוי ממשי לנצח. גם ברגעי השיא של הפופולאריות שלו, אחרי העימות הנשיאותי הראשון בדנוור, היה קשה למצוא מודל סטטיסטי שישרטט עבורו זכייה במפת האלקטורים. הוטחה בו ביקורת קשה אחרי שהוקלט בסתר כשהוא מתמרמר על אותם 47% שלעולם לא יצביעו עבורו, אבל סטטיסטית היה משהו בדבריו. רומני רק בילבל בין סיבה למסובב: העניין הוא שלמועמד כמוהו, מולטי-מיליונר לבן ושמרן, פשוט אין חזון להציע לחלק גדול מאוד מאוכלוסיית ארצות הברית הנוכחית. בהינתן תנאי הפתיחה הללו, רומני אינו המפסיד הגדול של בחירות 2012. התואר הזה נופל לחיקו של ראש מדינה אחר, בנימין נתניהו.

מדור הזירה

אין תקדים ואין מקבילה היסטורית להתערבות הבוטה של נתניהו בבחירות הללו. למעשה אין אפילו דוגמה מהעבר שמתקרבת למהלך המופקר הזה. לא היה ראש ממשלה ישראלי שהעז להתסיס קונגרס לעומתי מול נשיא מכהן. לא היה ראש ממשלה ישראלי שהרהיב להתעמת חזיתית עם נשיא אמריקאי בשנה שבה הוא עומד לבחירה מחדש. לא היה ראש ממשלה ישראלי שהעלה על דעתו לדחוק לפינה נשיא כזה. וכמובן שלא היה ראש ממשלה שאירח בירושלים את המתמודד שמנסה להדיח נשיא מכהן חודשים ספורים לפני ההליכה לקלפיות. הביקור של רומני בישראל, שבשיאו סנטו יחד הוא ומארחו הזחוח במדיניות החוץ של אובמה וקראו להקשחת הקו האמריקאי מול איראן, ייזכר כאירוע מכונן, לרעה – כזה שבו נחצו כל גבולות ההיגיון והקווים האדומים.

את ההימור המטורף הזה לקח בנימין נתניהו על גבם של אזרחי ישראל ועל חשבון האינטרסים האסטרטגיים שלה. אבל היה בהימור הזה עוד משהו מלבד חוסר אחריות וחוסר נימוס משוועים: היה בו פגם קשה מאוד בשיקול הדעת. הנשיא אובמה נחשב למועמד חזק מאוד במהלך כל מערכת הבחירות. סיכוייו להיבחר בשנית נעו כל העת על הטווח שבין סבירים לטובים מאוד. כדי להפר את הכלל המקודש שלפיו ראשי ממשלה ישראלים נמנעים מהתערבות במירוץ לבית הלבן דווקא מול מועמד מהסוג הזה, נדרשת לכאורה טיפשות מיוחדת. אלא שנתניהו אינו נחשב כטיפש. ואם אכן אינו טיפש, ההסבר האפשרי היחיד הינו שמישהו, נניח פטרון משותף שלו ושל רומני, לא ממש הותיר לו ברירה.

כך או כך, ההימור הגרוע והמיותר הזה התנפץ הלילה בפרצופו. את הכסף, כפי שיודע כל מהמר, סופרים במדרגות. גם את העדרו. ראש ממשלת ישראל נודע בנטייתו להסתובב ללא כסף מזומן; כעת הוא נותר גם עם מעט מאוד אשראי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ