בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המפסיד האמיתי: נתניהו

262תגובות

מיט רומני לא יוצא חבול מדי מהפסדו הצפוי למדי בבחירות לנשיאות. אחרי הכל מדובר במושל מדינה סימפטי במידה, שעצם זכייתו במועמדות המפלגה הרפובליקנית היוותה ניפוץ של תקרת זכוכית. בהיסטוריה של הפוליטיקה האמריקאית הוא צפוי להיזכר כהערה לסדר: המועמד הראשון לנשיאות שהיה מורמוני מוצהר. המורמונים מאמינים במיתוס מכונן אודות חייזרים. רומני לא התנהל כחייזר במהלך המרוץ, ואף הצליח להפיח בו לזמן מה רוח חיים.

האמת היא שלרגע לא היה לו סיכוי ממשי לנצח. גם ברגעי השיא של הפופולאריות שלו, אחרי העימות הנשיאותי הראשון בדנוור, היה קשה למצוא מודל סטטיסטי שישרטט עבורו זכייה במפת האלקטורים. הוטחה בו ביקורת קשה אחרי שהוקלט בסתר כשהוא מתמרמר על אותם 47% שלעולם לא יצביעו עבורו, אבל סטטיסטית היה משהו בדבריו. רומני רק בילבל בין סיבה למסובב: העניין הוא שלמועמד כמוהו, מולטי-מיליונר לבן ושמרן, פשוט אין חזון להציע לחלק גדול מאוד מאוכלוסיית ארצות הברית הנוכחית. בהינתן תנאי הפתיחה הללו, רומני אינו המפסיד הגדול של בחירות 2012. התואר הזה נופל לחיקו של ראש מדינה אחר, בנימין נתניהו.

אין תקדים ואין מקבילה היסטורית להתערבות הבוטה של נתניהו בבחירות הללו. למעשה אין אפילו דוגמה מהעבר שמתקרבת למהלך המופקר הזה. לא היה ראש ממשלה ישראלי שהעז להתסיס קונגרס לעומתי מול נשיא מכהן. לא היה ראש ממשלה ישראלי שהרהיב להתעמת חזיתית עם נשיא אמריקאי בשנה שבה הוא עומד לבחירה מחדש. לא היה ראש ממשלה ישראלי שהעלה על דעתו לדחוק לפינה נשיא כזה. וכמובן שלא היה ראש ממשלה שאירח בירושלים את המתמודד שמנסה להדיח נשיא מכהן חודשים ספורים לפני ההליכה לקלפיות. הביקור של רומני בישראל, שבשיאו סנטו יחד הוא ומארחו הזחוח במדיניות החוץ של אובמה וקראו להקשחת הקו האמריקאי מול איראן, ייזכר כאירוע מכונן, לרעה – כזה שבו נחצו כל גבולות ההיגיון והקווים האדומים.

את ההימור המטורף הזה לקח בנימין נתניהו על גבם של אזרחי ישראל ועל חשבון האינטרסים האסטרטגיים שלה. אבל היה בהימור הזה עוד משהו מלבד חוסר אחריות וחוסר נימוס משוועים: היה בו פגם קשה מאוד בשיקול הדעת. הנשיא אובמה נחשב למועמד חזק מאוד במהלך כל מערכת הבחירות. סיכוייו להיבחר בשנית נעו כל העת על הטווח שבין סבירים לטובים מאוד. כדי להפר את הכלל המקודש שלפיו ראשי ממשלה ישראלים נמנעים מהתערבות במירוץ לבית הלבן דווקא מול מועמד מהסוג הזה, נדרשת לכאורה טיפשות מיוחדת. אלא שנתניהו אינו נחשב כטיפש. ואם אכן אינו טיפש, ההסבר האפשרי היחיד הינו שמישהו, נניח פטרון משותף שלו ושל רומני, לא ממש הותיר לו ברירה.

כך או כך, ההימור הגרוע והמיותר הזה התנפץ הלילה בפרצופו. את הכסף, כפי שיודע כל מהמר, סופרים במדרגות. גם את העדרו. ראש ממשלת ישראל נודע בנטייתו להסתובב ללא כסף מזומן; כעת הוא נותר גם עם מעט מאוד אשראי.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו