בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אין מנדט לכיבוש

23תגובות

האם הכיבוש הוא באמת כיבוש? משה ארנס מסתמך על דו"ח ועדת השופט אדמונד לוי וטוען שישראל אינה מדינה כובשת בשטחים, וההתנחלויות אינן מנוגדות לחוק הבינלאומי, מאחר שכתב המנדט, שהכיר בזכויות העם היהודי בארץ ישראל, עדיין בתוקף מבחינה משפטית ("פרופ' היגס והשופט לוי", "הארץ" 23.10). ואולם, כתב המנדט, שבעקבות הצהרת בלפור הבטיח הקמת "בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל", לא הבטיח שהארץ כולה תהפוך לבית לאומי לעם היהודי. כתב המנדט אינו שולל את חלוקת הארץ, ואילו התחייבויות בינלאומיות של ישראל מחייבות חלוקה כזאת: ישראל הכירה בזכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית בגדה ובעזה במשתמע בהסכם אוסלו ובמפורש במפת הדרכים.

אבל נניח, לצורך הדיון, שאנו חיים רק מפי כתב המנדט, לפי הפרשנות הימנית למסמך זה: ארץ ישראל השלמה תחת שלטון ישראלי. הרי "המתנה" הזאת מסוכנת לישראל הרבה יותר מכל תביעה טריטוריאלית של הפלסטינים. לצד מה שנאמר שם לגבי הבית הלאומי היהודי, קובע כתב המנדט שלא ייפגעו הזכויות האזרחיות של התושבים הלא-יהודים בארץ. אי אפשר לתבוע את זכויות העם היהודי לפי כתב המנדט, מבלי לכבד את מה שהמסמך הזה קובע לגבי זכויות הערבים.

שלטון ישראלי בהתאם לכתב המנדט הוא שלטון המעניק אזרחות ושוויון זכויות אזרחי לאוכלוסייה הערבית תחת שלטונו. אם הופכים את יהודה, שומרון וחבל עזה לחלק ממדינת ישראל הריבונית, ואת כל תושבי חבלי ארץ אלו לאזרחי המדינה, ניתן לומר שמימשנו את כתב המנדט לפי הפרשנות הימנית. אלא שאז ישראל לא תהיה ישראל, ואולי באמת כדאי יהיה לנסות להחזיר את המנדט עצמו, ולא רק להוציא מהנפטלין את כתב המנדט. זוהי הסיבה לכך שישראל לא החילה את ריבונותה בשטחים והיא אינה יכולה להחיל אותה, בלי קשר לאילוצים מדיניים. עובדה שהימין מעולם לא נאבק על כך.

שלטון צבאי ישראלי על אוכלוסייה ערבית חסרת זכויות, מנוגד לכתב המנדט כשם שהוא מנוגד לעקרונות הדמוקרטיים הבסיסיים ולמורשת הציונות הרוויזיוניסטית, שמשה ארנס משתייך אליה. ציונות זו דרשה תמיד מדינה יהודית בכל ארץ ישראל, אבל קיבלה כמובן מאליו שכל תושבי הארץ יהיו אזרחים שווי זכויות. ברור שלצד השני בסכסוך יש אחריות כבדה גם להיווצרותו של הכיבוש וגם להמשכו, אבל מפעל ההתנחלויות הוא ניסיון גלוי להנציח מצב פגום מיסודו במקום לעשות הכל כדי לתקנו.

בינתיים, הכיבוש הוא כיבוש בלי קשר לוויכוח אידיאולוגי כלשהו, פשוט מפני שנתיניו לא בחרו את המושל הצבאי שלהם ולא השתתפו בבחירת הממשלה שמינתה אותו. כך קובע גם בית המשפט העליון, שלפי פסיקתו ישראל שולטת בשטחים מתוקף "תפיסה לוחמתית" (באנגלית: Belligerent Occupation).

אילו החילה ישראלית את ריבונותה בשטחים והעניקה אזרחות לתושביהם במקום לקיים שם כיבוש צבאי, ברור שהיתה לישראלים זכות להתיישב שם. אולם מי שדורש זכויות של ריבונות לאחר שבמשך עשרות שנים וויתר על הריבונות עצמה, מאחר שלא היה מוכן לעמוד בחובות הכרוכים בה, אינו יכול להסתמך על החוק הבינלאומי. גם לא על הדר ז'בוטינסקאי.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו