בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אובמה השני

149תגובות

זה עשוי להתגלות כצמד המנצח, זה שיביא להסדר עם הפלסטינים: ברק אובמה הזועם מול בנימין נתניהו המהמר (שנכשל בהימורו). אם אובמה השני יתגלה כמי שהולך בעקבות לבו ובעקבות הגיונו, בעקבות צו המוסר שלו ובעקבות ערכיו, בעקבות האינטרס האמריקאי והעולמי, כי אז צפוי לנו נשיא חדש-ישן בבית הלבן, כזה שיתרגם את זעמו על נתניהו לכדי לחץ על ישראל, שתשים סוף סוף קץ לכיבוש. דווקא הצמד הזה, שלא הלך יחדיו ולא נועד, עלול להביא לתזוזה.

כל מי שמכיר את אובמה באופן אישי ידע להעיד, כי לבו עם הבעיה הפלסטינית. שמעתי בשנים האחרונות יותר מעדות אחת כזאת, פעם ישראלית, פעם פלסטינית ופעם אמריקאית, ממקור ראשון. אבל אובמה הראשון החליט לשים את הסנטימנט העמוק שלו ואת חוש הצדק הטבעי בצד ולהתמכר לשיקולי הישרדות פוליטיים. הוא ניסה, מיד בתחילת כהונתו, לעסוק בכיבוש הישראלי - שיחות הטלפון הראשונות שלו בתפקיד היו לנתניהו ולמחמוד עבאס, והוא מינה שליח מיוחד מיד.

אלא שזה היה מרוץ למרחק קצר בלבד: משנוכח לדעת עד מהרה, שיש כוחות עצומים הפועלים להנצחת הכיבוש הישראלי, החליט האיש החזק בתבל להרים ידיים ולוותר. אובמה נראה כמי שנואש ואיבד עניין. הוא מעל בתפקידו כמנהיג אמריקה והעולם. נתניהו עלב בו והשפילו, התעלם בבוטות מתחינותיו והמשיך בשלו, ואובמה בלע את רוקו וספג את עלבונותיו במיצג שהשכיח מיהו נשיא המעצמה העולמית ומיהו ראש הממשלה של מדינת החסות.

אובמה השני אמור להתגלות כבעל ביטחון עצמי רב יותר וגם ככזה ששיקולי ההישרדות מעסיקים אותו פחות. כאן טמון הסיכוי הגדול. אם יעמוד מולו אותו ראש ממשלה ימני, שכבר התגלה כמי שאינו שועה לבקשותיו, מתערב בבחירות נגדו ועולב בו, עשויה להתפתח מציאות חדשה, מבטיחה מאוד.

קשה להאמין שאובמה יוותר גם בכהונה השנייה. קשה גם להאמין שימחל על התנהגות ישראל, המדברת על שתי מדינות ומסרבת אפילו להקפיא את המשך בניין ההתנחלויות. את המסיכה הזאת יש לקרוע מעל פני ישראל, ואין כנשיא זועם וערכי בקדנציה השנייה שלו לעשות כן. ישראל זקוקה לנשיא זועם ונחוש. זה הסיכוי האחרון שלה להציל את עצמה מקללת הכיבוש. היא לעולם לא תעשה זאת ביוזמתה, פשוט אין סיכוי. בלא זעם אמריקאי, אין לה גם כל סיבה לעשות כן, כשהחיים בישראל כה טובים והפלסטינים כה חלשים.

אם ייבחר בישראל מישהו אחר, ולא נתניהו, כזה שייכנס למשא ומתן, בלה-בלה-בלה, כזה שייוועד עם הפלסטינים וכמובן ישיב את פניהם ריקם, כפי שנעשה בכל עשרות השנים האחרונות - כי אז לא ישתנה דבר. אובמה עלול ליפול שוב למלכודת שתטמין לו ישראל בלבושה החדש, המתון כביכול. דווקא נתניהו כראש הממשלה ואביגדור ליברמן כמספר שתיים של מדינת ישראל עשויים להצית את מכת הברק של אובמה. נשיא בעל תחושת צדק מפותחת וחוש היסטורי משוכלל כאובמה עשוי שלא להחמיץ בשנית את הסיכוי האחרון לעשות משהו. כן, אובמה יכול - ישראל מעולם לא היתה כה תלויה בארצו; השאלה היא, אם גם ירצה ויהיה נחוש ואמיץ דיו.

זה צריך לקרות במהירות. אין צורך אפילו לחכות להכתרה. אובמה מוכרח לשנות את כללי המשחק, שעל פיהם ישראל משתוללת ככל העולה על רוחה ומצפצפת על העולם כולו. אירופה אינה יכולה לעשות זאת, האו"ם אינו יכול, בוודאי לא הפלסטינים - רק אובמה יכול. לכן, כשעלה הנשיא הנבחר על בימת המנצחים בשיקגו אתמול, שוב ניצתה התקווה. לאחר האכזבות של ארבע השנים האחרונות, מרות כעומק הציפיות, התקווה הזאת אינה דומה לזאת שליוותה את ליל הניצחון הקודם; אבל בכל זאת תקווה היא, אין כמעט בלתה.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו