בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אל מול האויב מבית

60תגובות

בחירתו מחדש של ברק אובמה לנשיא ארה"ב היא קרן אור נדירה בעוצמתה במנהרה הפוליטית החשוכה של השנים האחרונות בעולם בכלל, ובישראל בפרט. השיח הציבורי הגס, הכוחני, הגובל בלאומנות ברוטאלית לא הצליח לגבור על תקווה ואחדות הכוחות המתנגדים לגזענות וקסנופוביה.

כי מה שלא יגידו המשקיפים המלומדים על הליך הבחירות האלה – שהן התמקדו בענייני פנים או בכלכלה הצולעת של אובמה הן נסובו, כמו הקודמות, על שאלה הרבה יותר עקרונית: יכולתו וזכותו של אדם "לא לבן" להנהיג מעצמה עולמית, ולפיכך גם את העולם הגלובלי.

לא יהיה מוגזם לומר, שתוצאות הבחירות קבעו חד משמעית, שהדור הצעיר בארה"ב (שתמך באובמה בשיעור של יותר מ-60%) הוא סובלני הרבה יותר מדור האבות - וזה כשלעצמו ממלא אותנו בתחושת ביטחון והקלה מסוימת. תוצאות הבחירות מלמדות גם, שרק כמה עשורים מאז הסרת האפליה הממוסדת של אפרו-אמריקאים בארה"ב - תודות לחינוך לדמוקרטיה ושמירה על ערכי החוקה האמריקאית - התאפשר המהפך הנוסף בתודעה הציבורית.

לישראל היה תפקיד בבחירות האלה, שלא מבחירת אזרחיה, אלא מבחירת ראש ממשלתה של השותפה האסטרטגית של אמריקה במזרח התיכון המדמם. על התפקיד הזה עלינו לבקש סליחה. ברגל גסה ניסו בנימין נתניהו ושותפיו לקבוע סדר יום לבחירות בארה"ב באמצעות מניפולציה מסוכנת בחיי אדם ובשלום העולמי. הציר שלדון-רומני-נתניהו לא נולד אתמול, אך התחזק בשנה אחרונה על חשבון ביטחון מדינת ישראל ועל חשבון יכולתה לפעול בתיאום עם הממשל הנבחר בוושינגטון.

האיום האיראני איננו מדומה, וגם המחלוקת הפנימית הישראלית בין הדרג המדיני לבין הדרג צבאי-מקצועי איננה מדומה -היא נסובה על יכולתה של ישראל לבדה להביא לתוצאות רצויות. אנשי כוחות הביטחון סבורים שלא נצליח לעצור את הגרעין האיראני ללא תמיכה לוגיסטית אמריקאית, אבל כן נצליח להצית במזרח התיכון מלחמה עקובה מדם.

הניסיון להביא את המחלוקת הפנימית בין הממשלה בישראל לבין הממשל הנבחר בוושינגטון לבמה אמריקאית פומבית בזמן הבחירות - היה ניסיון כושל וחסר אחריות. נתניהו סבר שיהודי ארה"ב יעדיפו את האיום האיראני והשלכותיו על פי נתניהו על פני נאמנותם לערכי הדמוקרטיה האמריקאית. גם בזה הוא טעה.

עכשיו - אחרי זריקת עידוד מהשמאל האמריקאי - חובה על הכוחות הדמוקרטיים בישראל להתאחד מול האויב מבית. כן, אין זו טעות. הממשלה הנוכחית על כל מרכיביה - היא אויב מבית. חקיקה אנטי-דמוקרטית, שיח ציבורי מתלהם, כלכלה ריכוזית ואנטי-חברתית, חינוך לגזענות וקסנופוביה - כל אלה מהווים סכנה אמיתית לשלום הבית הישראלי, שטרם התאושש מרצח ראש ממשלתו מלפני 17 שנים.

יש לאחד את כל הכוחות הדמוקרטיים - כולל אלו במחנה הימין ומבין ערביי ישראל - כדי להחזיר את השלטון לידי אנשים שפויים, שיראו במשברים בינלאומיים הזדמנות לפתרון ולא להכרזת מלחמה, שידעו לדאוג לחלש ומדוכא ולא להסיט נגדו כוחות מוחלשים אחרים, שיידעו לחנך לסובלנות ולא לעליונות של עם היהודי על השונה והאחר.

מהפך כזה אפשרי בישראל רק אם ראשי מפלגות מגוש מרכז-שמאל ישימו את ענייני האגו בצד. אם נדע להצביע ביום הבחירות למפלגות הדמוקרטיות, אם נדע להוציא כל קול מהדממה המפוחדת והמתגוננת של הדיכאון הפוליטי הישראלי.

כי האויב מבית עודנו ער.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו