בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איראן או פלסטין תחילה?

54תגובות

אין זה סוד שבבית המאובטח ברחוב בלפור בירושלים לא פתחו אתמול בקבוקי שמפניה כדי לחגוג את חידוש חוזה השכירות של הנשיא אובמה לארבע שנים נוספות. לראש הממשלה, בנימין נתניהו, יש כמה וכמה סיבות לחשוש שהקדנציה הבאה שלו לצדו של אובמה (אם יצליח לחדש את החוזה עם הציבור הישראלי) תעורר אצלו געגועים לקדנציה הקודמת של שניהם.

לרשותו של אובמה עומדות ארבע שנים כדי לסגור את החשבון עם ביבי על התמיכה הגלויה במיט רומני, הזובור בקונגרס, הקפאת המו”מ עם הפלסטינים, ההתנחלויות ותרגילי המנהיגות בסוגיה האיראנית. עכשיו אובמה חופשי לנהל את החשבון עם ביבי ללא מורא השדולה היהודית ואימת הכסף של שלדון אדלסון, מבקש נפשו הפוליטית של הנשיא.

מובן מאליו שבתקופת הכהונה השניה והאחרונה שלו, הנשיא יכול להרשות לעצמו להסתכן בכשלונות יותר מאשר בתקופת כהונתו הראשונה. יכול - כן. אבל, השאלה החשובה היא האם אובמה ירצה לבלות את השנים הבאות בנסיון להצדיק את פרס נובל לשלום שניתן לו בראשית כהונתו, ונהפך לבדיחה עצובה - או שמא יעדיף לייחד את זמנו לטיפול בכלכלה האמריקאית המקרטעת? האם יועציו ימליצו בפניו להתחיל לפרוע את החשבון כבר בימים הקרובים, או שהם יזהירו את הנשיא מפני הסכנה שביבי יגייס אותו למערכת התעמולה של הימין, כראיה נוספת לכך שהעולם כולו נגדנו?

אם בתקופת הכהונה הראשונה אובמה יכול היה לתלות את הצרות של אמריקה בעיראק ובאפגניסטן, כלומר בירושה שקיבל מהנשיא הקודם ג'ורג' בוש, בשנים הבאות הוא יוכל להאשים רק את הנשיא הקודם - ברק אובמה. הפעם הוא לא יוכל ליהנות ממאה ימים של הסתגלות, אף לא מעשרה ימים.

הבקשה הפלסטינית להעלות את דרג הייצוג שלהם באו"ם למשקיף שאינו מדינה-חברה, יצאה לדרך. הנשיא מחמוד עבאס הסכים לחסוך למועמד אובמה את הצורך לבחור בין תמיכה בפלסטינים וכרסום בתמיכתם של התורמים היהודים לבין תמיכתם של היהודים במחיר בידודה של ארה"ב בעצרת הכללית של האו"ם. אם עבאס לא יקבל ברגע האחרון רגליים קרות, אובמה ייאלץ לבחור בין נתניהו לעבאס.

לכל בחירה יש כמובן תג מחיר. הכשלת היזמה הפלסטינית תציג את עבאס ככלי ריק ויש רמזים לכך שהדבר יביא להתפטרותו ואף לפירוק הרשות הפלסטינית, לכאוס בשטחים, לאינתיפאדה שלישית, למשבר חמור ביחסים עם מצרים וירדן ולסערה אזורית. לעומת זאת, תמיכה ביוזמה הפלסטינית ואף הימענות, צפויים להביא לצעדי ענישה של ממשלת נתניהו, התפטרות של עבאס, פירוק הרשות, אינתיפאדה ומשבר אזורי. כל זאת בשעה שסוריה (ואולי גם לבנון) נהפכת לתערובת בין סומלי לאפגניסטן ועיראק מצטיירת כחצר האחורית של איראן. אם יש אדם אחד בעולם שיכול להציג אופציה שלישית שתמנע את תרחישי האימים הללו - זהו ברק אובמה.

הבוחר האמריקאי כבר לא יוכל להזכיר לו את ההתחייבות הדרמטית שהשמיע ביוני 2009 בנאום קהיר ביחס לפתרון הסכסוך: "בכוונתי להביא להגשמת היעד הזה באופן אישי, בכל הסבלנות שהמשימה הזו דורשת". ואולם, כבר בימים הקרובים אפשר שיתברר שהחלופה להגשמתו של היעד הזה איננה הנצחת הקיפאון המדיני והמשך הרגיעה הבטחונית. תמיכה בנתניהו, כלומר התנגדות ליזמה הפלסטינית באו"ם, תהיה לא רק סטירת לחי עצמית למנהיג שהבטיח באותו מעמד, כי "ארה"ב לא תפנה עורף לשאיפות הפלסטיניות הלגיטימיות למדינה משלהם”; אם הנשיא שהכריז אז כי “הפתרון היחיד לשאיפות שני הצדדים הוא שתי מדינות שחיות זו לצד זו בשלום ובטחון”, יברח מהמזרח התיכון, המזרח התיכון ירדוף אחריו. 

אובמה מודל 2012 שונה מאובמה מודל 2009 וקהיר, כמו העולם הערבי כולו, השונה לחלוטין מכפי שהיה בראשית ימי כהונתו. המציאות החדשה שהתהוותה במזרח התיכון מציבה בפני ארה"ב אתגרים חדשים וכללי משחק שונים. מסמך מדיני-בטחוני שהוכן במשך חדשים ארוכים בידי צוות מומחים בראשותו של תומס פיקרינג - מי שהיה תת שר החוץ בממשל קלינטון ובין השאר שגריר ארה"ב ברוסיה, באו"ם ובישראל - מציע לנשיא לגנוז את הגישה הישנה, לפיה "ארה"ב אינה יכולה לרצות בשלום יותר מאשר הצדדים עצמם".

המסמך שנוסח בידי ג'פרי ארונסון, מנהל המחקר בקרן לשלום במזרח התיכון ואלוף משנה בדימוס פיליפ דרמר, מדגיש כי מעורבות פעילה בפתרון הסכסוך היא אינטרס אמריקאי עליון. המומחים, בהם שורה של אנשי צבא אמריקאים בכירים, מציעים לממשל הבא להציג תכנית הכוללת הכרה בריבונות הפלסטינית על בסיס יזמת השלום הערבית ומתווה בטחוני המבוסס על פריסה של כוח פיקוח בינלאומי-ערבי בשטחי פלסטין. 

הצוות מציע לנשיא האמריקאי להציג בפני ישראל את העיסקה ריבונות פלסטינית בעבור בטחון לישראל. מרכיב הבטחון כולל שמירה על היתרון האיכותי של ישראל. תמורת ויתור של ביבי על חזון ארץ ישראל הכמעט שלמה - אובמה יעלים עין מהיעדרותה של ישראל מוועידת הלסינקי לפירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני, ויעמוד בהבטחתו שאיראן לא תצטרף למועדון הזה.

כמו בבית ראש הממשלה, גם במוקטעה ברמאללה לא השיקו אתמול כוסיות. מאז שאובמה הטיל וטו במועצת הבטחון על החלטה לגנות את ההתנחלויות, הפלסטינים חדלו לתלות בו תקוות. כמה ראשי מדינות באירופה אמרו להם שאם מיט רומני ייבחר לנשיא יהיה להם קל יותר להצביע בעדם. לרומני, אמרו, הם לא חייבים מאומה.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו