רבקה כרמי
רבקה כרמי

המאמר של משה ויגדור, המנכ"ל היוצא של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) והוועדה לתכנון ותקצוב ("די למתקפה על המל"ג", "הארץ", 30.10), הפתיע רבים בעולם האקדמי. מעבר לפגם האתי, הכרוך בהבעת דעה מסולפת באופן כה נחרץ ופומבי, על ידי אדם העומד בראש גוף העורך שימוע לפני השימוע - העמדות עצמן מבטאות תפישת עולם מסוכנת ביחס לתפקיד המל"ג ואשר ליחסים בינו לבין המוסדות להשכלה גבוהה.

ראשית יש להבהיר את העובדות. המחלקה לפוליטיקה וממשל, למרות היותה מחלקה חדשה יחסית, היא מהמחלקות הבולטות בישראל. חברי המחלקה הם חוקרים ראויים ביותר (חלקם אף הבולטים בתחומם), אשר התקבלו כעמיתי מחקר באוניברסיטאות מובילות בעולם כגון הרווארד, פרינסטון וקיימברידג'. רבים מבוגרי התואר הראשון והשני משתלבים בלימודים מתקדמים באוניברסיטאות בארץ ובעולם, כגון קולומביה ונורת'ווסטרן. אין חולק על כך, שבמדינה שבה שר המשפטים טוען שניתן לקנות תארים בכסף, התואר שמעניקה המחלקה לפוליטיקה וממשל נרכש בהרבה עמל אקדמי ויזע אינטלקטואלי.

גם בעברית, גם בערבית: זירת הדעות הדו-לשונית של "הארץ"

לפני כשנה הוציאה הוועדה הבינלאומית, העוסקת בהערכת המחלקות למדעי המדינה בישראל מטעם המל"ג, דו"ח, שבחן את המחלקה באוניברסיטת בן גוריון ומקבילותיה באוניברסיטאות אחרות. הדו"ח הצביע על שורה של עניינים הראויים לתיקון, בעיקרם הוספת מקצועות ליבה וגיוון אקדמי. למרות הסתייגויות מסוימות מההמלצות, נרתמה אוניברסיטת בן גוריון ליישום ההמלצות, בשיתוף פעולה מלא עם המל"ג והוועדה הבינלאומית. בין היתר מונו חברי סגל חדשים, נוספו קורסים והורחבו סלבוסים. כל המינויים החדשים במחלקה היו בפיקוח אקדמי, וחברי הסגל שנבחרו הם כוחות עולים באקדמיה.

למעשה עד ספטמבר היה נראה, שדו"ח ההערכה טופל לשביעות רצון כל הצדדים. אולם לפתע, בלי כל אחיזה במציאות או בסימוכין אקדמיים, הודיעה תת-הוועדה להערכת איכות הוראה של המל"ג, שלא רק שאינה מקבלת את התיקונים שבוצעו על ידי המחלקה, היא אף מחמירה את הדרישות המקוריות של ועדת ההערכה ומפעילה סנקציה שמשמעותה סגירת המחלקה. חשוב לציין, כי עד לאותו רגע לא נאמר לאנשי המחלקה או להנהלת האוניברסיטה בשיחות סגורות או פתוחות, שיש אי שביעות רצון מהאופן שבו הם פועלים ליישום ההמלצות. זאת ועוד, בפני תת-הוועדה עמדו לבחירה שלושה נוסחים להמלצה למל"ג בנדון. מהם נבחר הקיצוני והדראקוני ביותר.

גם אם נותרו אליבא דמל"ג נושאים הראויים לתיקון, הסנקציה החמורה שתת-הוועדה המליצה עליה איננה מידתית על פי כל קנה מידה הגיוני. כל מי שמכיר את האקדמיה אינו יכול שלא לבקש הסברים על מהות הפער בין הדרישות וההמלצות לבין האיום הקיצוני.

ואולם לצערנו, במקום לענות על השאלות הקשות המונחות לפתח המל"ג בוחר מנכ"ל המל"ג היוצא, ויגדור, באסטרטגיית "הקוזק הנגזל". אחרי שהגוף שעליו הוא מופקד איים לסגור את המחלקה והכפיש באופן בוטה את רמתה האקדמית, הוא מוצא את האשם באוניברסיטה שבחרה לא לקבל בהכנעה את הדין.

לידי המל"ג הגיעו בחודש האחרון עשרות מכתבים מפרטים וארגונים אקדמיים מובילים ברחבי העולם, שהביעו דאגה עמוקה מההחלטה של תת-הוועדה ופגיעתה הקשה בחופש האקדמי. המכתבים הללו, שלא ניזומו או תואמו בשום דרך על ידי אוניברסיטת בן גוריון, הם פרי עטם של גורמים העומדים לא פעם לצד האקדמיה בישראל מול מתקפות וקריאות החרמה כנגדה. את ויגדור כל זה אינו מרשים, והוא בוחר להאשים את הנשיאים של האגודה האמריקאית למדעי המדינה, האגודה האמריקאית לסוציולוגיה, האגודה ללימודים בינלאומיים, הארגון הקנדי של מרצים ופילוסופים מוערכים כפרופ' מייקל וולצר, על שאינם מבינים נגד מה מחו. לשיטתו, גדולי אנשי האקדמיה בתחום מדעי החברה אינם יודעים לזהות מתי מוסד שלטוני מאיים על החופש האקדמי. איש אינו יכול להוליך שולל אנשים וארגונים כאלה.

האקדמיה היא גוף הנע על התפר שבין הלוקאלי לאוניוורסלי. מחד גיסא, היא כפופה לחוק הישראלי ומתוקצבת על ידי ממשלת ישראל; אך מאידך גיסא, כדי שתוכל להתקיים בהצלחה היא מוכרחה להיות כפופה לאמות המידה ולנורמות אוניוורסליות. אקדמיה הכפופה לגורמים פוליטיים ומושפעת מהם אינה יכולה ליטול חלק בשיח האקדמי האוניוורסלי. המחוקק, שנתן את הדעת על כך, יצר בחוק המל"ג חיץ ברור בין הפוליטיקה לאקדמיה. במשך השנים הפכה ההפרדה הזאת את האקדמיה לאחד המפעלים המצליחים ביותר במדינת ישראל. המועצה להשכלה גבוהה איננה רגולטור רגיל, בדיוק בשל היותה אמונה על שמירת החופש האקדמי. משה ויגדור עוזב את תפקידו באמירה קשה, המסוכנת לחופש האקדמי בישראל. מחליפו יצטרך להשקיע מאמץ לא פשוט כדי לשקם את הקרע שנוצר בין המל"ג לבין מוסדות ההשכלה הגבוהה.

פרופ' כרמי היא נשיאת אוניברסיטת בן גוריון בנגב

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ