זוהיר אנדראוס
זוהיר אנדראוס

באוגוסט 2000, חודשיים לפני פרוץ האינתיפאדה השנייה, נפגשתי עם מחמוד עבאס (אבו מאזן) במשרדו ברמאללה הכבושה. במהלך הראיון העיתונאי הראשון והאחרון שלי עמו, התלהט הוויכוח על זכות השיבה. עבאס היה החלטי. אתם, הוא אמר לי בלי להניד עפעף, אתם ערביי ישראל, ואין לכם שום זכות להתערב בבעיה הפלסטינית. הצהרתו החד-משמעית היכתה אותי בתדהמה, שכן האמנתי, ואני עדיין דבק בעמדתי העקרונית עד עצם היום הזה, ששיבת הפליטים, שגורשו בברוטליות ממולדתם בנכבה ב-1948, חשובה אלף מונים יותר מהקמת המדינה הפלסטינית.

מאז זרמו הרבה מים בירדן. עבאס, שתקופת כהונתו כנשיא אוסלו-סטאן הסתיימה בינואר 2009, עדיין דבק בכיסא; אין שום סימן שבכוונתו להניח לעם לבחור את מנהיגיו ואת דרכו בהמשך המאבק למען הגדרה עצמית והקמת מדינה, שבירתה אל-קודס הכבושה. הוא ממשיך במסע האינטנסיבי של חיסול הזכויות הלגיטימיות של העם הערבי הפלסטיני.

דבריו האחרונים לתקשורת העברית היו מתוכננים, ונועדו להשפיע על הבחירות הממשמשות ובאות לכנסת ה-19. טענתו, כי אינו רוצה לחזור לצפת, שממנה גורש, וכי לדידו פלסטין היא הגדה והרצועה, לא הפתיעה אותי בכלל. הבטחתו, שבתקופת שלטונו לא תפרוץ אינתיפאדה שלישית, שלמרבה האירוניה נאמרה ב-2 בנובמבר, יום הצהרת בלפור (שבה מי שאין לו הבטיח למי שלא מגיע לו) - עוררו כצפוי תדהמה בקרב הפלסטינים.

הרשתות החברתיות עסקו וממשיכות לעסוק בהצהרות המזעזעות של "הראיס", הסופגות גינויים מקיר לקיר. יתרה מזאת, קבוצות שונות של פלסטינים מכל רחבי העולם פתחו עמודים מיוחדים בפייסבוק בכוונה להעניק למתנגדים הזדמנות להגיב על דברי "הבוגד" עבאס. הארגונים הפלסטיניים, ובראשם תנועת החמאס, גינו בחריפות את ההצהרות הבומבסטיות של עבאס, ואילו הצמד חמד נתניהו-ליברמן מיהרו לשפוך מים צוננים על עבאס והביעו, כל אחד בדרכו, סלידה מדבריו. שהרי מבחינת ראש הממשלה המציאות נבחנת במעשים ולא בהצהרות, ואילו בעיני אביגדור ליברמן עבאס איננו עושה טובה לישראל בוויתוריו. בכלל, בתקופה האחרונה שר החוץ מנהל מסע אובססיבי נגד עבאס, משתלח בו ומאשים אותו שהוא הוא הסיבה לאי חידוש המשא ומתן בין הפלסטינים למדינת היהודים.

הצהרותיו של עבאס, שהן חצייה של כל הקווים האדומים, מחייבות את בני העם הערבי הפלסטיני לקום ולעשות מעשה. המאבק הפייסבוקי היה ונשאר וירטואלי, ולא יביא תוצאות, וכאן מתעוררות שאלות קרדינליות: מדוע פסח "האביב הערבי" על פלסטין? איך ימנע עבאס את האינתיפאדה השלישית - אם לא בשיתוף פעולה בין כוחותיו, שאומנו ומאומנים על ידי האמריקאים, לבין כוחות הכיבוש הישראלי? עם זאת, גם לחמאס, שמכרה את סוריה בעבור חופן דולרים, והתחברה לנסיכות קטאר, בת חסותה של ארצות הברית, אין זכות מוסרית או לאומית לבקר את יו"ר הרשות, שכן ביקור האמיר של קטאר בעזה נועד להעמיק עוד יותר את הקרע בין החמאס לפתח.

ועוד דבר מדיר שינה מעיני: בתוך פחות משנה האירועים בסוריה איחדו את הערבים והמוסלמים, ודמשק גורשה מהליגה הערבית ומארגון המדינות המוסלמיות, זאת בעוד "הבעיה העיקרית של הערבים", פלסטין, ממתינה כבר יותר משישה עשורים לנקיטת עמדה ערבית-מוסלמית נחרצת.

על הישראלים לדעת וגם להפנים, כי עבאס הוא לכל היותר "ראש המועצה המקומית של המוקטעה הכבושה", דבריו אינם מייצגים את הלוך הרוח בקרב הפלסטינים בגדה, ברצועה, ובתוך מה שקרוי הקו הירוק, וכמובן גם לא את ששת מיליון הפליטים. לכן, מיסטר עבאס, אנא אל תדבר בשמנו. אנחנו מתביישים בך ובעמדותיך. אם יש בך עדיין זיקה כלשהי לעם הפלסטיני, אזור עוז, התפטר והודע על פירוק הרשות, קבלן המשנה של הכיבוש הישראלי. תן לעם להיאבק בדרכים שהוא יבחר כדי להשיג את זכויותיו, המעוגנות בהחלטות האו"ם. גם אם לך לא נמאס, העם מאס בך. קום ולך, די לבושות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ