בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לקראת בחירות, הנביבות חוגגת

תגובות

פוליטיקה פרלמנטרית היא רעב לנתח מן העוגה הקטנה, חברות בכנסת, אם לא לנתחים מהעוגה הגדולה - השלטון. לעת בחירות היא מתרחקת מהאמת האילמת הזאת, ומככב בה מלל משעמם. הכל עסוקים באיסוף לקוחות, בפריימריס ובבחירות, מה שאומרים אינו מה ש"חושבים", ולבטח לא מה שעושים, הנביבות חוגגת, והפעם יש גם ריח דם - המנדטים של קדימה - המוליד מאמץ "להיות מרכז": יללת תנים ליד לול פרוץ.

ואפילו בשממה זו, יאיר לפיד יוצא דופן. השמנוניות שאיפיינה תמיד את טוריו ואת הגשת "אולפן שישי" החניפה לקהלו בעזרת פיתיון ה"ישראליות", אובייקט חסר-שחר שאותו להוטים הישראלים לקנות, ובלבד שתובטח להם השייכות. כך, בעצם, עובד כל מנגנון אידיאולוגי: כולכם קצת פגומים, אבל את המום ישלים האידיאל שתקבלו ממני, אהיה אשר אהיה. במערכות בחירות העניין עובד שעות נוספות, בעזרת "המייסדים", ה"פלמ"חניקים", הגנרלים, כמעט תמיד גברים, והמסר וירילי: משהו מהערצת האב, הגבר, המפקד, עמד במרכז ההתקבצות הזאת, בשם ה"ישראליות".

ואולם, בניגוד למעשי הגיבורים בעבר, המסר העיקרי של לפיד הוא הדימוי שלו. לא רק יופיו המלבב, שיכול היה לקרוא מהשלטים "פועלים בשבילך", "אחרי לצנחנים", ו"הטובים לטיס", אלא יציבתו. לא יציבה של מתאגרף. כך עמדו המג"דים מול החיילים: הכתפיים מובלטות, המרפקים באוויר, האצבעות נפערות מדי פעם, אם אינן תקועות באבזם.

שום טקסט רכרוכי על משפחה וילדים אינו מוחק את זה, ומי שלא משתכנע מהיציבה האופנוענית, יכול לסקור את האופן שבו מינה לפיד את חברי רשימתו, "אתה ואתה; אתה - לא", הרעות. והמסר? אלה אנשי, היו ישראלים, הצביעו בעדי, ובלי אנטגוניזם, "בלי להיסחף", אני מדבר על "השיטה".

אה, בשביל לשנות את השיטה צריך אנטגוניזם (לפחות כלפי החברים של יעקב פרי), לכן המסר היחיד הוא לגמור בפנים: באנו לפוליטיקה בשם ה"ביצוע". עכשיו מגיעה מלת הקוד. להמונים מוכרים "ישראליות", אבל לחבר'ה - מהג'יפים, מ"חבר", מהחופשות המשותפות בחו"ל, מההיי-טק - "ישראליות" יש עוד מהצבא, או מההורים, ולעומת זאת, הממד האינטלקטואלי שלהם הוא ה"ביצוע הנכון", ולשם כך, בעידן הפוסט מודרני, כבר לא דרושים ביצועיסטים, אלא דיבורים על ביצוע, כמו פרשנות ספורט. אין כמו עפר שלח להדגים את הפטפוט הזה. לא לשחק כדורסל. אלא לדבר על כדורסל, ביצוע יעיל, מדויק. מלים מצמררות.

שלח, היודע הרבה דברים שטחיים על המון דברים גדולים (ג'ויס, קולנוע, צבא, כדורסל), הוא הסימפטום של "יש עתיד". כאשר נשאל, בראיון לערוץ 2, איזה ידע יש לו כדי להיות שר, השיב שידע אין לו, אבל שר, אמר במפורש, הוא "תפקיד אידיאולוגי". מהי האידיאולוגיה שלו? הנה הנביבות: האידיאולוגיה היא הדיבור על זה שצריך אידיאולוגיה, שצריך לבצע משהו, בפנים (עם ביבי וליברמן). אל תטעו, לא מדובר בטכנוקרטים, ד"ש היתה משופעת בהם, גם ב"שינוי" של פאפא טומי היו כמה. יש עתיד היא מיצוי האין. כלומר היש בעתיד.

זוהי מפלגת השלווה המדושנת, בעלי פנסיות מצה"ל ומהשב"כ, המתחילים קריירות חדשות בגיל 42, ובא להם טפיחה גברית ממנהיג שיעשה להם טוב בעזרת ההתחסדות על התרומה לחברה ("שואלים למה הייתי צריך את הפוליטיקה"), עם שירים לזכר הנופלים (הלב החם והלח של הישראליות). אין להם שום דבר נגד הטייקונים, ונמאס להם לשמוע על העוני והכיבוש. העוני מסריח, וכיבוש יש הרבה במילואים. עכשיו בחירות, אהבה מקודשת בדם.

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו