בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הנה הפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני

78תגובות

חרף הניסיון לטאטא את הסכסוך עם הפלסטינים אל מתחת לשטיח השיח, הוא אינו חדל מלמרר את חייהם של רבים. הפתיח הזה אקטואלי היום, ולדאבון הלב לא רק היום. 

כיצד לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני? אנו רגילים לחשוב על שתי אלטרנטיבות: מלחמה ומשא ומתן. בשנים האחרונות צצה גם אופציה חדשה: צעדים חד צדדיים, תוך חוסר הבחנה בין צעדים מותרים, קרי ויתור ונסיגה, לבין צעדים חד צדדים אסורים, קרי מלחמה וכיבוש. אבל המנגנונים לפתרון סכסוכים הם עשירים יותר ממשא ומתן, מלחמה וצעדים חד צדדיים.

הפתרון המועדף עלי הוא שהסכסוך יוכרע בשפיטה אכיפה בידי בית דין בינלאומי, מה שיוביל את הצדדים לקיים משא ומתן בצל השפיטה. עם זאת נראה שבמציאות הנוכחית מדובר בפתרון אוטופי. הצעה לכך נמצאת בחזון ישעיהו: "ושפט בין הגויים... וכתתו חרבותם לאתים", אך יוזמות לכונן בית משפט בינלאומי בעל סמכות להכריע בסכסוכים, לא הצליחו, וסמכות בית הדין נותרה מוגבלת. למרבה הצער, גם פתרון הסכסוך בדרך של דו-קרב בין ראשי המדינות, כפי שלמשל מתואר ב"המלט" וכפי שסדאם חוסיין הציע לבוש הבן, הוא אוטופי, וכך גם פתרון הסכסוך בדרך של חתונה בין צאצאי המלוכות היריבות, בבחינת "אוסטריה לא נוצרה במלחמות, אלא באהבות".

לכן אני רוצה להציע לדיון מנגנון אחר לפתרון הסכסוך הישראלי-הפלסטיני: פשרת מינימום-מקסימום. זוהי הסכמה של שני הצדדים על גבולות הפשרה: למשל, שני הצדדים מסכימים שהפתרון יהיה שראובן ישלם לשמעון בין 40 שקלים ל-60 שקלים, ולבית המשפט יהיה סמכות לקבוע כל סכום בטווח הזה. בשדה המשפטי לעתים הצדדים אינם יכולים להגיע לפשרה שסוגרת את הסכסוך לגמרי, אבל הם כן יכולים להגיע לפשרת מינימום-מקסימום, שפורשת רשת ביטחון הדדית ומתמרצת כל צד להשקיע פחות משאבים בסכסוך.

פשרת מינימום-מקסימום יכולה להיות מאומצת מן המשפט אל היחסים הבינלאומיים. הצדדים יכולים להסכים שבורר הוא שיכריע בסכסוך, כשהוא מוגבל להכרעה בין מינימום למקסימום, כפי שיסכימו שני הצדדים. יתרונה של פשרת מינימום-מקסימום ביחסים הבינלאומיים גדול עוד יותר מאשר בתחום הפרטי, שכן היא מאפשרת להמיר עלויות מלחמה בעלויות של התדיינות משפטית. כמו כן, בפשרת מינימום מקסימום נדרשת הסכמה להסדר, מה שמחזק את יציבותו.

השאלה שתעלה מיד באימוץ מודל זה היא: מיהו הבורר. כיום, הגוף המיומן להכריע בסכסוכים, דוגמת הישראלי-פלסטיני, הוא בית הדין הבינלאומי בהאג. אולם אנו יכולים גם לחשוב על הסדר אחר המקובל במשפט הבינלאומי בענייני בוררות, שהוא למעשה המנגנון התלמודי: כל צד בוחר בורר, והבוררים מסכימים על בורר שלישי. אנו יכולים להגביל את בחירת הצדדים לבורר, שנמנה על שופטים היושבים בבתי דין בינלאומיים. וכמובן: הצדדים גם יכולים להסכים ביניהם על בורר.

הסכמי השלום עם מצרים, לדוגמה, היו סוג של פשרת מינימום-מקסימום. הצדדים סיכמו ביניהם את כל השאלות, זולת הריבונות על טאבה. כיוון שהמשא ומתן המתמשך על השאלה הזו כשל, הם העבירו אותה לבוררות בינלאומית (שהוכרעה שנים אחרי קמפ-דייוויד). טריבונל הבוררות הבינלאומית הורכב מחמישה בוררים: ישראלית, מצרי ושלושה זרים, וכך הסתייע הסכם השלום.

פשרת מינימום-מקסימום בין ישראלים לפלסטינים יכולה, למשל, להיות בין יוזמת ז'נווה לבין יוזמת השלום הערבית. מדובר בהסדרים מרחיקי הלכת ביותר שזכו לתמיכה מוסרית משמעותית אצל מי מהצדדים. גם אהוד אולמרט ומחמוד עבאס (אבו-מאזן) היו יכולים להסכים בזמנו, כי לאור ההתקרבות בין הצעותיהם, בורר שיכריע בתווך בין עמדותיהם.
במודל פשרת מינימום-מקסימום יוכלו הצדדים להסכים ביניהם גם על שינוי החלטת הבורר. הם יוכלו לנהל משא ומתן על מעבר לכל פתרון אחר ששניהם יעדיפו. תזוזה מהחלטת הבורר תהא לגיטימית, אם תוסכם על שני הצדדים, ותהווה גם מנגנון בלתי אלים לתיקון טעויות הבורר.

מנגנונים טובים נחוצים בעסקים, במשפט ובממשל. כך גם במשא ומתן לשלום.

הכותב הוא מרצה לניתוח משחקי של המשפט.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו