בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ישראל מחר

83תגובות

הבשורה המדאיגה ביותר שיצאה מהבחירות לנשיאות ארצות הברית היא, שיהדות אמריקה איבדה עניין בישראל. רק 10% מהמצביעים היהודים ציינו, שהנושא הישראלי היה בראש מעייניהם בעת שלחצו על כפתור ההצבעה. תשעה מתוך עשרה מצביעים יהודים אמרו, שבראש סדר העדיפויות שלהם עמדו סוגיות מקומיות, כמו תעסוקה ובריאות. כל זאת למרות העובדה שהרפובליקאים והעסקנים היהודים המקורבים ברובם לבנימין נתניהו הלעיטו את היהודים בסיפורי אימה על "המזימה" של ברק אובמה להשליך את ישראל למלתעות האיראנים.

הנתון הזה, מתוך סקר שערך הארגון היהודי-האמריקאי המקדם את השלום ג'ייסטריט, עם סגירת הקלפיות בארה"ב, מאשר את ההבחנה של פרופ' פיטר ביינרט, שהכיבוש המתמשך וגילויי הגזענות מרחיקים את יהודי אמריקה מישראל ומהרעיון הציוני.

ראשי ג'ייסטריט מעודדים מהנתון ולפיו 73% מהיהודים תומכים בדרך שבה אובמה מנהל את הקונפליקט באזור ומדגישים, כי 81% מהנשאלים צידדו במעורבות פעילה של ארה"ב בפתרון הסכסוך הישראלי-הפלסטיני. כפתור ופרח. אם כך, מדוע ממשיך ממשל אובמה לכרכר בפחד מסביב לנתניהו? מה מניע אותו להורות לשגרירת ארה"ב באו"ם, סוזן רייס, לגייס חזית אירופית נגד העלאת דרג הייצוג הפלסטיני באו"ם, ולסכן בכך את מעמד הנשיא מחמוד עבאס? מי מפריע לנשיא בתחילת כהונתו השנייה להציג בפני נתניהו בחירה דומה לזאת שהציג הנשיא בוש האב בפני יצחק שמיר בעיצומה של מערכת הבחירות בישראל ב-1992 - קיפאון במשא ומתן והרחבת ההתנחלויות, או מטרייה אמריקאית מדינית וסיוע כלכלי.

נתניהו הכניס רגל גסה כל כך למערכת הבחירות האמריקאית; על מה ולמה חושש אובמה לטבול את אצבעותיו במערכת הבחירות בישראל? את התשובות לשאלות הללו אפשר למצוא במחקר חדש של מכון "וולטר ליבך" לדו קיום בין יהודים לערבים באוניברסיטת תל אביב. ממצאיו, שפורסמו כאן בשבוע שעבר ("הכיבוש פאסה", "הארץ" 6.11) מצביעים על מרחק ניכר בין המצביע היהודי-הישראלי לבין המצביע היהודי-האמריקאי.

למשל, 50% מהנשאלים סבורים, כי החלטה על פינוי התנחלויות צריכה להתקבל ברוב יהודי בכנסת, ולא יותר מ-20% מודאגים מאובדן הרוב היהודי. כשליש מהציבור החילוני אימץ את גישת הימין, ולפיה ההתנחלויות הן פרק לגיטימי בסיפור הציוני. רוב עצום של היהודים-הישראלים (80%) איבדו את האמון בהסדר מדיני.

מכתב שקיבלתי שלשום ממי שהציג את עצמו כקורא ותיק ומצביע מרצ ממחיש, מדוע אמריקאי שומר נפשו מתרחק מישראל: "אני מבין שהטיעונים של השמאל מורכבים יותר להסברה מאשר הפחד והשנאה שמפיץ הימין. אבל החובה שלך ושל חבריך, עיתונאי השמאל, היא לנתח ולהסביר קודם כל מה קרה עד היום. מה מבקשים או מציעים הפלסטינים, במה הפרה ישראל את הסכמי אוסלו? מדוע נכשלו השיחות בקמפ דייוויד ומדוע פרצה האינתיפאדה השנייה, מדוע עזה עדיין באחריותנו ומדוע יורים עלינו משם?"

נניח שפרשני "הארץ" יצליחו לשכנע את אחרון הקוראים, בכך שעוולות הכיבוש וההתנחלויות הן הגורם הראשי לקריסת תהליך אוסלו - כמה מנדטים נתרום בכך לשמאל הציוני, כלומר למרצ? (יש לכבד את בקשת שלי יחימוביץ' למחוק את התואר "שמאל" ממפלגת העבודה לדורותיה). הרי גיליון אחד של חינמון הימין "ישראל היום" מגיע ליותר קוראים-מצביעים מאשר עשרות מאמרים ב"הארץ".

ראשי ג'ייסטריט תוקפים את מלך הקזינו שלדון אדלסון, אשר שם את כספו על המועמד האמריקאי הלא נכון, כדי לקדם את השקפת עולמו הימנית. אבל אדלסון לא מוותר. הוא משקיע את הונו ואת חינמונו במועמד הלא נכון, כדי להנציח את ישראל של היום - מדינה כובשת, כוחנית וגזענית. כמה חבל, שהיהודים האמריקאים שייחלו לישראל של מחר - מדינה דמוקרטית, הוגנת ובטוחה - מוותרים עלינו.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו