בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

במרכז אין כל חדש

4תגובות

במפלגות מרכז יש קסם מיוחד בעיני הישראלים, שהוא תוצאה משילוב של הבטחה לפוליטיקה חדשה, ואיזון מרגיע בין שמאל וימין. עם זאת, יש להן חיי מדף קצרים. מפלגה באה ומפלגה הולכת, אך התסריט כמו כתוב מראש: קמפיין מוצלח המבטיח פוליטיקה אחרת, כניסה לקואליציה, הישגים דלים והתפוגגות אל תוך הקיים והמוכר.

סיבה אחת לכך היא שלמפלגות המרכז אין קיום מחוץ לקואליציה. הסיבה השנייה היא, שה"מרכזיות" מתגלה שוב ושוב כעמדה ריקה מתוכן. זו עמדה שמאפשרת כניסה לקואליציה אך גם מבטיחה שהשפעתן של המפלגות תהיה זניחה.

המאפיינים דומים: רשימות המועמדים במפלגות המרכז כוללות בדרך כלל פוליטיקאים שנטשו את המפלגה האם לטובת "פוליטיקה אחרת", יחד עם אישים מוכרים, שוויתרו על קריירה כדי לתרגם את יכולותיהם המוכחות (יותר או פחות) לפוליטיקה. האחרונים נוטים להזכיר בכל הזדמנות שהם שאינם "פוליטיקאים". אלה מפלגות שמדגישות יכולת אישית, ניסיון ויושרה, אך מקפידות לטשטש קווים אידיאולוגיים: בעד משא ומתן, אך בלא להגדיר את מטרותיו מפני ש"כך לא מנהלים משא ומתן"; בעד צדק חברתי והטבת מצבו של מעמד הביניים, אבל גם בעד אחריות כלכלית.

אחרי הבחירות ימצאו מפלגות אלה את דרכן לקואליציה, ובמהרה יהפכו לחלק מהפוליטיקה הישנה. מפלגות המרכז אינן יכולות לשרוד בשגרה הפרלמנטרית האפרורית, לא לשם כך נטשו מועמדיהן מפלגות ותיקות וקריירות מבטיחות. לדידם ההבטחה לשינוי חייבת להתגשם מיד, בקואליציה, עם תיקים ביצועיים התפורים לפי כישוריהם. קווי מצע גמישים וסיסמאות חלולות, סוללים את דרכה של מפלגת מרכז לממשלה - כל ממשלה. הדרך מלווה ברטוריקה צדקנית על אחריות לאומית, והבטחה למתן את שותפיהם לקואליציה ולהגשים את היעדים לשמם נבחרו.

מבחנן של מפלגות הוא דווקא באופוזיציה, שם נעשית עבודה פרלמנטרית סיזיפית, לעתים הרחק מאור הזרקורים, של הצבת סדר יום אלטרנטיבי ומאמץ לגייס לו תמיכה בציבור. אולי המאמץ יישא פרי בבחירות הבאות, אולי באלה שאחריהן ואולי לעולם לא. למפלגות המרכז בישראל, כך מלמד הניסיון, אין את העומק האידיאולוגי ואת אורך הנשימה הנדרשים לחיים באופוזיציה. קיומן בנוי על סיפוק מיידי: ביטוי מוחשי להישג האלקטורלי, בתקווה להשיג הישגים שיבטיחו להם עוד קדנציה. במקום אידיאולוגיה וסדר יום אלטרנטיבי, הן מציעות גישה פרגמטית שמאחוריה לא עומד דבר, וכישורים פרסונליים שהשפעתם זניחה.

מפלגת "קדימה" היא התזכורת האחרונה לאשליית המרכז. פוליטיקאים בכירים שערקו אליה ממפלגות אחרות ושחקני רכש מחוץ לפוליטיקה חברו בה למטרה אחת, לנצח בבחירות. החלטתה העקרונית של מנהיגת המפלגה לפני שלוש שנים שלא להצטרף לממשלה, שלחה את המפלגה לאופוזיציה וחרצה את גורלה. שם, בחיים הפרלמנטריים האפורים, התגלה שמדובר באוסף של אנשים, מוכשרים יותר ופחות, שאין להם מה להציע ואין להם דבר במשותף זולת הרצון להיות בשלטון. לפי הכותרת של ספר על הפוליטיקה האמריקאית (מאת ג'ים הייטאואר), "אין שום דבר באמצע הדרך, חוץ מפסים צהובים וארמדילים מתים" There's nothing in the Middle of the Road) but Yellow Stripes and Dead Armadillos). בניכוי הארמדילים, הספר הזה יכול היה להיכתב גם על הפוליטיקה בישראל.

ד"ר בן-פורת מלמד במחלקה למינהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו