בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זה הזמן לפנות לסעודיה

9תגובות

יוזמת השלום של הממלכה הסעודית מ-2002 מעולם לא נראתה רחוקה יותר. משפחת סעוד עסוקה בשמירה על יציבות המשטר בסביבה האסטרטגית המשתנה, ובמרכז סדר היום הערבי - כפי שמעידים גלי המחאה ששטפו את המזרח התיכון בשנתיים האחרונות - ניצבות סוגיות סוציו-אקונומיות; הסכסוך הישראלי-הערבי תופס מקום שולי בשיח המקומי, אם בכלל. אם בעבר היה נהוג להניח שיוקרתו הפוליטית של מנהיג ערבי נגזרת בעיקר מעמדתו ביחס למדינת היהודים, הרי שהתהפוכות הדרמטיות במזרח התיכון מוכיחות שהציבור הערבי מוטרד בעיקר מהקשיים הכלכליים והעדר זכויות האדם.

בנסיבות כאלה נראה לכאורה, כי הידוק הקשר בין ריאד לירושלים אינו עומד על הפרק, אבל למעשה אפשר לטעון כי דווקא כעת נוצרו התנאים המתאימים להתקרבות בין המדינות. במציאות המזרח תיכונית הגועשת, סעודיה מתבלטת כשחקן דומיננטי בפוליטיקה הבינלאומית והאזורית. לעמדותיה בנושאי חוץ יש השפעה מרחיקת לכת על יציבותו הפוליטית, האסטרטגית והדתית של האזור, במיוחד לנוכח העדר מנהיגות ברורה בעולם הערבי. העימות המתעצם עם איראן, השינויים הדרמטיים בפוליטיקה המזרח תיכונית והמתיחות המעמיקה בין הסונים לשיעים ברחבי המפרץ - כל אלו מאתגרים את הנחות היסוד של מדיניות החוץ הסעודית המסורתית ודורשים מהסעודים חשיבה מחודשת.

בשונה מן העבר, בית סעוד איננו חושש כיום מנקיטת מהלכים קיצוניים ויוצאי דופן כדי להבטיח את ביטחון הממלכה ואת יציבות המשטר, גם אם אלה יפגעו בתדמיתם בעולם הערבי והמוסלמי. עסקת הנשק רחבת הממדים עם ארצות הברית, מעורבותו של הצבא הסעודי בהפגנות בבחריין (למרות הביקורת העצומה על הפעלת הכוח המוגזם), והשתיקה לנוכח נפילת משטרו של מובארק - כל אלה, לצד צעדים נוספים, מעידים כי האינטרסים הביטחוניים והפוליטיים הפנימיים הם שעומדים כעת בראש סדר העדיפויות של המשטר הסעודי, בעוד מושגים כמו סולידריות ואחווה ערבית נדחקים אל השוליים.

ריאד וירושלים חולקות אינטרסים משותפים ובראשם ייצוב המזרח התיכון והשבת הסטטוס-קוו לאזור. כדי להשיג יעדים אלו יש לבלום את השפעתה הגוברת של איראן בעיראק, במפרץ הפרסי, בלבנון ובעזה, ולנטרל את יכולותיה הגרעיניות. יש להיאבק בטרור האיסלאמי הפונדמנטליסטי ולעודד את המשטרים החדשים במדינות ערב לבחור בדרך של מתינות ואיפוק.

בנוסף, לשתי המדינות יש גם בסיס לשיתוף פעולה כלכלי בנוגע לנפט, וכן לספנות צבאית ואזרחית בים סוף. שתיהן מודעות היטב לכך שהמציאות המזרח תיכונית מורכבת מכדי שיוכלו לנווטה בהתאם לרצונן. עם זאת, כמדינות מפתח באזור הן בהחלט יכולות "למזער נזקים".

דווקא בעת הנוכחית, כאשר המזרח התיכון מתעצב מחדש, ראוי שקברניטי מדינת ישראל ינטשו את החשדנות המסורתית ואת הקונספציות הקודמות שהכתיבו את היחסים עם מדינות ערב, ויפעלו להידוק הקשרים עם סעודיה. ככלות הכל, לא מדובר ב"עוד" מדינה בנוף המזרח תיכוני, אלא במנהיגת העולם המוסלמי ובגורם מפתח בעולם הערבי.

סביר להניח, כי לא נראה בעתיד הקרוב את המלך עבדאללה יורד במדרגות המטוס בנתב"ג ומנופף לשלום לאזרחי ישראל. זוהי ציפייה לא ריאלית, בוודאי כל עוד ישראל שולטת בשטחים הכבושים. עם זאת, לישראל יש כיום הזדמנות מצוינת לצקת את היסודות ליחסים ארוכי טווח עם סעודיה, ולבססם על אינטרסים ביטחוניים משותפים. לצורך כך אין הכרח בהסכמה בעניינים פוליטיים, תרבותיים ודתיים.

הכותבת היא מומחית במדיניות החוץ של סעודיה, ומלמדת באוניברסיטת בר אילן ובאוניברסיטה הפתוחה
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו