בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה רע בשיקולי בחירות?

75תגובות

זמן קצר לפני הבשורה על חיסול ג'עברי, נסעתי לבית החולים תל השומר לבקר מ"פ צעיר שכף ידו השמאלית נקטעה לפני כחודש מפיצוץ מטען ברצועה. הייתי מספר כמה עוז, חוכמה ותאוות חיים טמונים במ"פ, אבל זיו שילון הוא בן דודי, ולא נותר לי אלא לחכות שהרופאים יצליחו לשקם את ידו.

בדרך חזרה פגשתי ישראלים מתגודדים סביב מסכי הטלוויזיה, מדסקסים את הפעולה והשלכותיה. זיהיתי שביעות רצון ללא תאוות נקם, והערכה מפוכחת כי המבצע הכרחי, אך הסכסוך לא ייפתר במכה צבאית, קצרה או ממושכת.

בפייסבוק נחשפתי לאווירה שונה. רבים מחברי לרשת הם עיתונאים האמונים על פתיחות מחשבתית, אך העמדה האחידה, הכמעט "רשמית" שם, קשרה בטון סמכותי של יודעי ח"ן בין פתיחת המבצע לבחירות הקרובות. הטיעון כי "שיקולי בחירות" עמדו בבסיס ההחלטה על המבצע רווח עתה וסביר שיגבר ככל שנתקרב למועדן.

הבעיה בטיעון טמונה בכך שהוא לוקה באי-הבנה של הדמוקרטיה. איני יודע מה מתרחש בראש של בנימין נתניהו, אך אני בטוח שהוא רוצה את טובת המדינה, בדרכו. כמו כל ישראלי גם הוא חפץ בשקט וכמו כל פוליטיקאי, גם ראש הממשלה רוצה להיבחר לכהונה נוספת. בחירתו תלויה באזרחים. לכן מעשיו אכן נגועים בשיקולי בחירות, לא רק עתה. גם אימוץ דו"ח טרכטנברג בעקבות המחאה החברתית, וגם ההחלטה על עסקת שליט נבעו, בין היתר, מרצונו לספק את דעת הקהל, כלומר משיקולי בחירות.

למעשה, שיקולי בחירות הם שמבטיחים לאזרחים במדינה דמוקרטית כי דעתם תובא בחשבון. בלעדיהם מתכווצת ריבונותנו להשפעה קצרה, פעם בארבע שנים. כך שאם הממשלה יצאה למבצע גם מתוך התחשבות ברוח העם - זהו ביטוי למימוש "הרצון הכללי". כמובן, מנהיג ראוי לא פועל רק לפי שיקולי בחירות. מוטלת עליו האחריות להבין את מה שההמונים מתקשים להבין, לראות את התמונה הגדולה ולזהות את ההתפתחויות הצפויות. אך בכל מקרה, עליו להתחשב בציבור.

בן גוריון היה גדול המכריעים בתולדות ישראל. הוא לא חשש להתעמת עם הציבור בעת הצורך, לבוא בדרישות לבני עמו וגם לשלם על כך מחיר אישי. אולם ב-1961, כשצולם צופה בטיל ששיגרה ישראל לחלל, "שביט 2", אפילו הוא הואשם ב"שיקולי בחירות", משום שהטיל נורה סמוך לבחירות. "הזקן" לא יזם את הפרויקט למען קרדיט ציבורי, אך ודאי שלא הצטער לזכות בהערכה בקלפי על ההישג.

גם כשמנחם בגין הורה להשמיד את הכור בעיראק, שלושה שבועות לפני הבחירות ב-1981, הוא הואשם בשיקולי בחירות. למעשה, המעקב הישראלי אחר הכור החל בימי קודמו, יצחק רבין. המבצע ינק מחרדתו של בגין מפני הישנות השואה. הוא סבר שאסור להתיר למדינת אויב להחזיק בנשק גרעיני, מדיניות שכונתה בהמשך "דוקטרינת בגין" והיא עדיין מנחה את ישראל.

בגין לא אישר את המבצע רק למען ניצחונו בבחירות, אך הוא בהחלט ניצל את ההצלחה לטובתו. גם אובמה לא הורה על חיסולו של אוסאמה בן לאדן משיקולי בחירות, אבל הוא רתם את ההישג לקמפיין שלו. זו דרכם של פוליטיקאים. אפשר לבקר את מבצע "עמוד ענן" או למתוח עליו ביקורת. אבל לתלות את הסיבה העיקרית לו בשיקולי בחירות, זו גישה צינית שמחמיצה את מהות הדמוקרטיה ומורכבות הסכסוך.

הכותב הוא מחבר הביוגרפיה של מנחם בגין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו