בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה פרס נדהם

85תגובות

"יש כמה הפתעות, כולל העמדה של מוחמד מורסי. לא ציפיתי שהוא באמת ינסה לשחק תפקיד בהפחתת המתח", אמר שמעון פרס בתחילת פגישה בבית הנשיא עם שליח הקוורטט, טוני בלייר. "באופן מוזר חמאס לא מקשיב לו, וישראל היא זו שהולכת בכיוון מאמציו של מורסי". לא יכולה להיות קליפת אגוז קטנה יותר שתציג באופן חד, מושחז ותמציתי כל כך את תפישת העולם האדנותית והמעוותת של ישראל.

ראשיתה ב"חבילת התודעה" לפיה מורסי, האחים המוסלמים, חמאס וכל ארגוני הטרור הם מקשה אחת. על פי תפישה זאת הורתו של חמאס, תנועת האחים המוסלמים, ונציגה הבכיר מורסי, לא יכולים לנהוג אחרת אלא להעצים את המתח, להזין את המלחמה ולגרור את ישראל למערכה קרקעית. הרי זה באופי שלהם. מכאן ההפתעה. חמקה לה ההזדמנות לייצר עוד "אין פרטנר" בצד המצרי.

מורסי, שרק לפני כחודש שיגר לפרס מכתב לוואי לכתב האמנתו של שגריר מצרים בישראל, ובו השתמש בביטויים "ידידי ויקירי" וסיים בחתימה "ידידך הנאמן מוחמד מורסי", ספג ביקורת אדירה בתקשורת המצרית על הנוסח הנאה הזה, ולא רק מצדם של ארגונים איסלאמיים. שמאלנים וליברלים, שוחרי דמוקרטיה, ולא "מתחזים לדמוקרטים" כמו האחים המוסלמים, ראו בנוסח הזה שבירת מוסכמות מסוכנת.

מורסי, שביקש מישראל, באמצעות ראשי הצבא שלו, להתיר לצבא מצרים להכניס עוד כוחות לסיני כדי להילחם בכנופיות הטרור הסלפיסטיות; ששקד עוד טרם המלחמה בעזה לכונן הפסקת אש בין ישראל לחמאס; שדוחה את בקשות איראן לחדש את הקשרים הדיפלומטיים, "מפתיע" את פרס. שהרי "הפחתת המתח" ו"מלחמה בטרור" הן ממאפייניה הבולטים של ישראל, ורק של ישראל. לפיכך לא ייתכן שדווקא האח המוסלמי הזה יפעל בכיוון שישראל מייחלת לו.

אותה תפישה עקומה, לפיה מורסי וחמאס חד הם, סופגת, באופן מתבקש, עוד מהלומה. "באופן מוזר חמאס לא מקשיב למורסי", נדהם פרס. הרי לא יעלה על דעתו, שחסיד נאמן של תנועת האחים המוסלמים לא יציית לפקודת מנהיגו הרוחני. רצוי לזכור שמורסי איננו חכם הלכה, ותנועת האחים המוסלמים איננה חסידות בעלז. התנועה עברה פילוגים מרים בשנות קיומה, בכירים בה פרשו והקימו תנועות מתחרות, מורסי לא היה מועמדה המועדף לבחירות לנשיאות במצרים, הדור הצעיר בה מבקר בחריפות את הדור הזקן, ואפילו מייסדה, חסן אל-בנא, הטיף בכמה הזדמנויות להעדיף את האינטרס הלאומי המצרי על פני מעורבות בסכסוכים זרים, כמו המאבק הפלסטיני.

גם חמאס שקל תמיד את שיקוליו מבלי להתחשב בהנחיית האחים המוסלמים. קשריו ההדוקים עם איראן השיעית, שנותקו בינתיים, והמקלט שמצא בסוריה החילונית, זאת שטבחה באחים המוסלמים, לא שימחו במיוחד את האחים במצרים.

והעניין האחרון: לעומת חמאס, הפרוע וחסר הכבוד לנשיא המצרי, "ישראל היא זאת שהולכת בכיוון מאמציו של מורסי". אחרי שהפתיע אותנו במאמציו להפחית את המתח, מורסי הוא עכשיו קולגה; ידידנו הקרוב, שפתאום מזכיר את מצרים לה הורגלנו בתקופת חוסני מובארק. הוא כבר איננו עוד "האסון" שנפל על המזרח התיכון וישראל, הוא לא מסמל עוד את "החורף האיסלאמי" או את ה"דיקטטורה המזעזעת". אם הוא נלחם בחמאס - הוא ידיד. אם הוא נאבק בטרור בסיני - הוא אח. אם יהפוך את מצרים למדינת הלכה או לא, אם יקדם ערכים ליברליים, אם ידאג לכלכלת המדינה, כל זה כבר לא אכפת לנו. ישראל הרי איננה מנהלת דיאלוג עם העם המצרי, הירדני או הפלסטיני. אבל מורסי, כדאי לזכור, מנהל דיאלוג כזה. והעם של מורסי, כדאי שפרס יידע ולא יופתע, שונה מהעם של מובארק. העם המצרי לא רק מדבר הוא גם משפיע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו