בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מלחמה זה הנורמלי שלנו

91תגובות

בשם המזכירות הפדגוגית, ההנהלה והשר, אני מבקש להודיע על שינוי בהגדרת הנורמליות. בישיבת המזכירות הוחלט שמעכשיו ילמדו בבתי הספר שלנו, שמלחמה אינה אירוע טראומטי זמני אלא מצב נורמלי קבוע. נמאס לנו לשמוע קיטורים על המצב ועל המלחמה. על שגרה אי אפשר לקטר ומצב נורמלי קשה לשנות. תלמידים יבינו מעכשיו שהחיים שלהם הם שגרה של מלחמה עם כמה הפסקות אש למנוחה והכנה למלחמה הבאה.

להחלטה קדמו דיונים מעמיקים. מסקנתם היתה שמלחמה היא מצב נורמלי א. כי אין עם מי לדבר, ב. כי אין על מה לדבר, והכי חשוב: מה רע לנו ככה? כזאת תהיה השגרה שלנו. בשגרה שלנו נקשט מקלטים ונשוחח על חיסול מטרות. את מחירי הדירות נשאיר להפסקות. בשגרה החדשה לא יהיה מקום לנדנודים בנוסח, נו, מתי זה כבר ייגמר, או: מה יהיה אחר כך? זהו, שיותר כבר לא יהיה "אחר כך", רק מלחמה. מלחמה שגרתית הגונה ונורמלית (במידה ומסתמן תיקו נמליץ להחליף את ה"מלחמה" הפראית קצת, ב"מבצע" הסולידי יותר).

בואו נדבר על ההפסקות בשגרת המלחמה. כשבמזכירות הפדגוגית אומרים "הפסקה", לא מתכוונים ל"בטלה". הפוגה איננה בילוי. בהפסקות נתכונן. ההפסקות הן כמו חוברות עבודה לחופש הגדול, שאף אחד לא אוהב אבל חייבים למלא. ילדים יתגעגעו אצלנו לשגרת המלחמה כמו שבסוף החופש הגדול מתגעגעים ללימודים. במזכירות הפדגוגית בטוחים שתלמידים יעדיפו את השגרה של משחקים במקלט על השעמום של מחירי הקוטג'.

נבצע גם כמה שינויים סמנטיים: ה"ביטחון" יחליף את ה"שלום", וה"הרתעה" את ה"ביטחון". את ה"שלום" אין במה להחליף (על תקציב הביטחון אפשר לדבר שעות, לשלום אין תקציב). המזכירות הפדגוגית החמירה עם "השלום", אבל העניקה הקלות ל"ניצחון". רק השבוע ראינו שקל יותר להשיג ניצחון משלום. שלום אולי מביא ביטחון אבל נראה אותו מביא ניצחון.

בשגרת המלחמה הנורמלית יחליף הניצחון בטלוויזיה את הניצחון במלחמה. כדי לנצח בטלוויזיה לא צריך לזוז מילימטר, צריך רק להיות הראשון שצועק: ניצחנו. בתיאורי ניצחון דווקא לא חסכנו. יש לנו את השמדנו, שברנו, חיסלנו, ואחר כך, גם את ה"הם הביאו את זה על עצמם". ובסוף (אבל רק אם אין ברירה), יש לנו גם: הרגנו. נלמד לחיות עם משפטים שסופם סותר את תחילתם כמו "אם לא יהיה שקט נמשיך להפגיז", ונשמע פרשנים שהוזעקו מבתי אבות מסבירים לנו מהי צריבת התודעה ומה כוחה של ההרתעה.

ההרתעה, כפי שהבחנתם, לא נועדה לחמאס. לחמאס כבר נמאס מרוב הרתעה, הוא מורתע לגמרי, אומרים לו "הרתעה" והוא מפהק. ההרתעה מיועדת לנו. היא באה להזכיר שיש לנו אותה במחסני החירום. אם רק נרצה, נוכל עם ההרתעה שלנו, ללמד אותם כזה לקח, שהם לא יידעו מאיפה זה בא להם ואם הם כן יידעו, הרי יהיו לנו עוד המון הזדמנויות ללמד אותם. אחת ולתמיד.

אני מודה: לא המצאנו שום דבר. מה, חשבתם שהשר והמזכירות הפדגוגית לא יודעים שמדובר בספרטה קטנה ונחושה? אז מה רע בספרטה? ספרטה החדשה מתחילה בחינוך. בספרטה שלנו יידעו ילדים מכתה א', שהם נועדו להיות חיילים. ואם הם לא יידעו, המנהל שמקבל תקציבים מהשר, ידאג לכך שהם יידעו. אצלנו, כמו בספרטה, נחנך ילדים לצייתנות, למשמעת ולמיומנות לחימה.

לשר ולמזכירות הפדגוגית יש חיבה לתלמידים צייתנים ובעלי מיומנויות לחימה טובות. לכן החליט השר לחלק תקציבים לבתי ספר על פי מספר בוגריו שיתגייסו לצה"ל. אני מרשה לעצמי לשער שבשלב הבא יתוקצבו בתי הספר רק על פי מספר המגויסים לשירות קרבי. הרי השר לא רוצה שהצבא יהיה מלא רק בג'ובניקים שהוריהם הצליחו לסדר להם שירות קרוב לבית.

זהו, מחנכים ומחנכות, מדובר בשינוי תודעה והתאמתה למציאות. לא נתגעגע לנורמליות הישנה כי החדשה כבר אתנו. נתרגל אליה כמו שהתרגלנו למדינה שאין לה גבולות וכמו שמתרגלים לאבן קטנה בנעל. שמעתם מישהו מתלונן? ובאשר לזה עם המשקפיים בשורה האחרונה, ששאל מה עם החדר האטום ולמה אנחנו לא משתמשים במסכות האב"כ המרועננות שלנו, אז כדאי שהחכמולוג עם המשקפיים יירגע. אנחנו כבר עובדים על זה. במלחמה הבאה הוא כבר ירוץ לחדר האטום, ועוד איך הוא ירוץ.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו